מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן
ספר שמות
54 שיעורים
פרשת שמות
שהבית יהיה ״בית מקדש״
3:24 דקותי״ט טבת תשפ״וכל יהודי הוא בית מקדש קטן. נראה איך הדברים מופיעים בזוהר לפרשה. בזוהר לפרשת שמות, רבי אלעזר מצטט את הפסוק מספר מלכים שאומר, ויהי ככלות משה לבנות את בית ה' ואת בית המלך.
לשיעור המלאפרשת שמות - השלימות הכפולה
2:46 דקותט״ז טבת תשפ״הכשהתורה מתארת את הלידה של משה רבינו, היא כותבת, ותראה אותו כי טוב הוא. מה המשמעות של התיאור הזה? מה זה טוב הוא? בזוהר לפרשה מובא, שרבי חייא אומר שהביטוי כי טוב הוא שמשה רבינו נולד מהול, דתיאליד מהול.
לשיעור המלא״יתרו״ ו״הדד בן בדד״
6:18 דקותכ״ב טבת תשפ״דבפרשת שמות משה רבינו פוגש את חמיב לעתיד את יתרו. נדבר קצת על רעיון מיוחד סביב המהות הפנימית של יתרו. בהערה של רבי לוי יצחק על דברי הזוהר לפרשת שמות, הוא עוסק בין היותר בתוכן הפנימי של יתרו.
לשיעור המלאמשה רבינו ויעקב אבינו
7:06 דקותט״ז טבת תשפ״גמשה רבינו בורח מפרעה, מגיע למדיין, ושם, ליד באר המים, הוא מוצא את בת הזוג שלו, את ציפורה. גם יעקב אבינו ברח מעשיו, הגיע לחרן, ושם, ליד באר המים, הוא מצא את בת הזוג שלו, את רחל.
לשיעור המלאלמה משה מכונה ״איש מצרי״
3:47 דקותי״ז טבת תשפ״בהבנות של יתרו חוזרות עם הצאן מוקדם מהרגיל, ואבא יתרו שאל אותן, מדוע מיארתן בו היום? איך חזרתם כל כך מהר? איך הצלחתם לשאוב מים מהבאר? האם הרועים, רועי מדיין, לא הפריעו לכם?
לשיעור המלאעבודת פרך ושם ״א-להים״
5:17 דקותי״ט טבת תשפ״אבני ישראל עובדים במצרים עבודת פרך, ובעבודה הזו יש כמה רמות של קושי, והם באים לידי ביטוי באותיות של השם האלוקים. כאשר התורה מתארת את עבודת הפרך שהמצרים העבידו את בני ישראל, היא כותבת וימררו את חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבינים, ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.
לשיעור המלא
פרשת וארא
מארץ כנען לארץ ישראל
3:31 דקותכ״ג טבת תשפ״הכשהקדוש ברוך הוא מדבר עם משה רבנו ומספר לו על ההבטחה שהוא נתן לאבות, הוא אומר, וגם הקימותי את בריתי איתם, לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. הזוהר על הפרשה כותב שהארץ ניתנה לעם ישראל בזכות מצוות ברית מילה.
לשיעור המלאהדיון על האות ו׳
4:27 דקותכ״ח טבת תשפ״דבתחילת פרשת וירא, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו, וירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. בהקשר עם יעקב מופיע האות ו, ו החיבור, ואל יעקב. הוו הזו מעוררת עניין בזוהר. וירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב.
לשיעור המלאטומאת מצרים
3:34 דקותכ״ה טבת תשפ״בבפרשיות של תחילת חומת שמות אנחנו קוראים על הסבל של עם ישראל במצרים. ולרבי לוי יצחק יש הסבר על המהות השלילית של מצרים. בפנימיות התורה מוסבר שהמילה מצרים היא מלשון מצר, מקום צר ומוגבל, מקום שמסתיר ומעלים על אלוקות.
לשיעור המלאבני קרח והאמונה בתורת משה
3:03 דקותכ״ז טבת תשפ״אבפרשת וירא התורה מפרטת את השמות של בני שבט לוי, ורבי לוי יצחק מבאר רמז מיוחד בשמות הבנים של קורח. כשהתורה מפרטת את השמות של בני שבט לוי, היא כותבת, ובני קורח, אסיר ואלקנה ואבי אסף, ורבי לוי יצחק מוצא בשמות שלהם רמז מיוחד.
לשיעור המלא
פרשת בא
ה׳שמש׳ וה׳ירח׳
5:09 דקותד׳ שבט תשפ״וכשהזוהר מתאר את המצב הרוחני של עם ישראל בזמן היציאה ממצרים, הוא משתמש במשל של הירח מול השמש. עם ישראל היה אז כמו הזמן שהירח פגום, כשהוא לא מקבל את אור השמש בשלמות. הזוהר כותב על הירח, כשהוא פגום, לא מתברכה משמשה ולא התנערה מן שמשה.
לשיעור המלאארבעת המלאכים
4:29 דקותכ״ז טבת תשפ״ההזוהר לפרשה מתאר את התהליך של הנשמה לפני הירידה שלה לעולם הזה. וכתוב שם שארבעה מלאכים מלווים את הנשמה. ואצטט את לשון הזוהר. חד מיכאל בזכות אברהם וטיניאנה גבריאל בזכות יצחק.
לשיעור המלאארמית או לשון הקודש
3:35 דקותד׳ שבט תשפ״דאין ילד שלא מכיר את השורות הראשונות בספר התניא, הציטוט ממסכת ברכות, צדיקים יצר טוב שפטן, רשעים יצר הרע שפטן. נעסוק קצת בציטוטים דומים לציטוט הזה. בפרשת בו התורה מצווה על הקרבת קרבן פסח, שהיה באותו הלילה של מכת בכורות.
לשיעור המלא״המזוזה״
5:10 דקותב׳ שבט תשפ״גכדי שעם ישראל לא ינזק בזמן מכת בכורות, הקדוש ברוך הוא הורה להם לתת מדם הפסח על המשקוף ועל המזוזות. ובזוהר לפרשת בו מובא שבדומה לשמירה הזו של עם ישראל, כך הקדוש ברוך הוא מגן עלינו באמצעות המזוזה, ולרבי לוי יצחק יש הסבר מעניין בנושא המזוזה.
לשיעור המלאתפילין וחיים
6:06 דקותד׳ שבט תשפ״בבסוף פרשת בו מופיעות בתורה הפרשיות קדש והיה כי הביאך, פרשיות שנמצאות בתוך התפילין שאנחנו מניחים על היד ועל הראש. בהקשר לזה נתמקד היום במכתב שרבי לוי יצחק כתב לרבי, כשהרבי כתב לו שהוא מתחיל להניח תפילין של שימושו.
לשיעור המלאוינצלו את מצרים
6:13 דקותה׳ שבט תשפ״אכשהקדוש ברוך הוא מתגלה למשה רבינו בסנה ומבשר על הגאולה הקרובה, הוא אומר לו בין היתר, וניצלתם את מצרים, תרוקנו את מצרים. וכשהתורה מספרת על היציאה ממצרים, היא כותבת, וינצלו את מצרים.
לשיעור המלא
פרשת בשלח
שני העניים
5:23 דקותי״א שבט תשפ״ותשמעו סיפור על צדקה לעני, בעצם שני סיפורים. בשכונה של רבי ייסע היה גר עני, עני שהתבייש לבקש צדקה. יום אחד העני הזה חלה מאוד, ורבי ייסע נכנס לבקר אותו לראות מה שלומו. כשהוא נכנס הוא שמע קול שאומר, הנפש שלו פורחת אליי וזמנו עדיין לא הגיע, אוי לבני העיר שלו שאין מי שיחזיר לו את נפשו.
לשיעור המלאבשלח - שכר העניים
4:02 דקותה׳ שבט תשפ״הבזוהר לפרשה מובא פסוק מתהילים אשרי משכיל אל דל. בזוהר כותב כמה גדול שכרם של העניים אצל הקדוש ברוך הוא, כמה תקיפה איגרא דמסכנה קמי קדש בריכו. ובהמשך לזה רבי חייא מצטט את הפסוק מתהילים כי שומע אל אביונים השם, והוא שואל, ואיך הקדוש ברוך הוא שומע רק אל האביונים וכי את האחרים הוא אינו שומע?
לשיעור המלאשלושת האבות ובחינת ״פנים״
4:09 דקותי״ג שבט תשפ״דהפסוק אומר, וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. על מי מדובר? מי זה ישראל, שראה את נשי קריאת ה'? ה' בראש שבעים נפש והוא ראה את הגאולה ממצרים של הנכדים שלו. בהמשך הדברים מביא הזוהר את דבריו של רבי אבא שאומר שלא רק יעקב אבינו היה שם אלא כל שלושת האבות. אברהם, יצחק ויעקב היו שם בזמן הגאולה.
לשיעור המלאהשבת
3:59 דקותח׳ שבט תשפ״גכשמשה רבינו מדבר עם עם ישראל על המן, הוא אומר להם, ראו כי השם נתן לכם השבת. וביום השבת לא ירד מן, אלא הקדוש ברוך הוא ישלח לכם ביום שישי מנה כפולה. ובהקשר הזה של יום השבת, יש לרבי אלי יצחק ביאור מעניין על דברי הזוהר על הפרשה.
לשיעור המלאה״דעת״ ו״הנקמה העליונה״
4:42 דקותח׳ שבט תשפ״בפרשת בשלח פותחת במילים ויהי בשלח פרעה את העם וספר הזוהר על הפסוק מדבר על נוקמא אילה דאביב קדשבריחו במצרים הנקמה העליונה שהקדוש ברוך הוא עשה במצרים ורבי לוי יצחק מסביר מה התוכן של הנקמה העליונה הזו.
לשיעור המלאסוד שלושת הפסוקים ומידת התפארת
5:34 דקותי״ג שבט תשפ״אמה הקשר בין קריאת ים סוף, שלושת ההדסים שבלולב, וסדר אותיות האלו? עשר הספירות מסודרות בשלושה קווים קו הימין קו של חסדים, קו השמאל קו של גבורות, והקו האמצעי קו הכולל ומאחד את שני הקווים קו התפארת.
לשיעור המלא
פרשת יתרו
תורה וצדקה של שלום
3:19 דקותי״ז שבט תשפ״והשבוע אנחנו קוראים על מתן תורה. בזוהר מסופר על רבי יוסי שהתארח בבית אחד והיה שם יהודי נוסף שהתארח במקום. והזוהר מספר על תוכן הדברים שהם למדו שם בלילה, על מעלת התורה ומעלת הצדקה.
לשיעור המלאיתרו מול לבן
3:12 דקותי״ד שבט תשפ״הכשיתרו שומע על הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל, מספרת התורה, ויבוא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה. המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שיתרו הגיע יחד עם האישה והבנים של משה רבנו, עם הבת שלו ציפורה ועם הנכדים שלו.
לשיעור המלא״עוז״, ו״התאזר״, תורה ומצוות
3:54 דקותי״ט שבט תשפ״דהפעם נעסוק בהערה קצרה של רבי לוי יצחק על דברי הזוהר, אחת ההערות הקצרות ביותר שלו, הערה של לא יותר מחמש. כשהזוהר לפרשת יתרו כותב על מתן תורה, מובא שם על השמחה שהייתה אצל הקדוש ברוך הוא ביום הזה, עוד יותר מאשר ביום שבו נברא עולם.
לשיעור המלא״יתרו״ ו״הדד בן בדד״
6:18 דקותכ״ב טבת תשפ״דבפרשת שמות משה רבינו פוגש את חמיב לעתיד את יתרו. נדבר קצת על רעיון מיוחד סביב המהות הפנימית של יתרו. בהערה של רבי לוי יצחק על דברי הזוהר לפרשת שמות, הוא עוסק בין היותר בתוכן הפנימי של יתרו.
לשיעור המלאהדיינים ושם ׳אלקים׳
7:25 דקותט״ו שבט תשפ״גיתרו מציע למשה רבנו למנות דיינים על העם, הוא אומר למשה רבנו, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. במסכת סנהדרין הגמרא עושה חישוב כמה שרים היו בסך הכל, ולרבי לוי יצחק יש ביאור מיוחד בנושא.
לשיעור המלא׳שלום׳ ו׳גבורות׳
4:49 דקותי״א שבט תשפ״ביתרון מציע למשה רבינו איך לנהל את העם, והוא מסיים את ההצעה שלו במילים, וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום. מה ההדגשה של המילה בשלום? בספר הזוהר מובא שיש 400 בתי דינים, במובן של סוגים של דין וגבורה, ובמקום אחר בספר הזוהר כתוב שיש 24 בתי דינים.
לשיעור המלארעיון מתורת הקבלה לפרשת יתרו
3:35 דקותכ׳ שבט תשפ״אהקדוש ברוך אומר למשה רבינו, כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, ורש״י מבאר את כפל לשון הפסוק בית יעקב אלו הנשים, ועליהן משה צריך לדבר כה תאמר, לדבר באמירה, בלשון רכה, ואילו עם הגברים לבני ישראל, הוא צריך לדבר בלשון קשה ותגד.
לשיעור המלא
פרשת משפטים
מבורר, נקי, וזך
2:57 דקותכ״ה שבט תשפ״ובזוהר מתואר שכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה אחרי 120 שנה, והיא יוצאת כשהיא זכה, נקייה ומבוררת, זכייה, נקייה, ברירה, הקדש ברוך הוא מאיר לה בכמה אורות. רבי אלי יצחק מתמקד במשמעות שלושת ההגדרות של הזוהר, גם זכה, גם נקייה וגם מבוררת.
לשיעור המלא״זנב״ או ״ראש״ ? קטע מהזהר לפרשת משפטים, ביאור מכ״ק רבי לוי יצחק נ״ע, ומסר לחיים משיחותיו של הרבי
3:33 דקותכ״א שבט תשפ״הפרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי ועמה עברייה, ובזוהר על הפרשה מוסבר שעומק הדברים עוסק בנשמה. הנשמה מכונה עמה עברייה, ומתואר שם בזוהר על קבלת הפנים לנשמה אחרי 120 שנה בעולם הזה, אם היא חוזרת למעלה כשהיא נקייה, או אם היא חלילה חוזרת עם קצת לכלוך.
לשיעור המלאנשמה שהיא ׳זנב׳
4:44 דקותכ״ט שבט תשפ״דבזוהר לפרשת משפטים, הזוהר מסביר את כל הפסוקים שבתחילת הפרשה, פסוקים שעוסקים בדיני עבד עברי ועמה עברייה, בהקשר של הנשמה והירידה שלה לעולם הגשמי. נעסוק קצת בהערה של רבי לוי יצחק בנושא הזה.
לשיעור המלאגם נעשה וגם נשמע
5:02 דקותכ״ה שבט תשפ״גבסוף פרשת משפטים, כשהתורה מתארת את ההקדמה למתן תורה, פסוק אחד אומר שעם ישראל הכריז כל הדברים אשר דיבר השם נעשה, וכמה פסוקים לאחר מכן עם ישראל אומר כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע.
לשיעור המלאהשבת והרפואה
2:10 דקותי״א שבט תשפ״בבמסכת שבת אומרים חז״ל, הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר, שבת ימי לזעוק ורפואה קרובה לבוא. השבת מביאה איתה רפואה. ורבי לוי יצחק מוצא לזה רמז בפרשת השבוע בפרשת משפטים. כשהתורה מדברת על התשלומים שאדם שהזיק צריך לשלם למי שהוא הזיק, היא כותבת שבין הדברים עליו לשלם, רק שבטו ייתן ורפו ירפא.
לשיעור המלא
פרשת תרומה
ה׳ארון׳ וה׳כרובים׳ מי קודם
3:22 דקותב׳ אדר תשפ״וכשהזוהר מציין את בית קודש הקודשים, הוא כותב, דתמן, שכינה שריה, וכפורת, וקרובים וארון, ששם שורה השכינה, ושם יש כפורת, קרובים וארון. רבי לוי יצחק מתמקד שבדברי הזוהר, הקרובים קודמים לארון, וכפורת, וקרובים, וארון.
לשיעור המלאהדרך אל העושר
4:05 דקותכ״ו שבט תשפ״הבזוהר לפרשת תרומה מובא פסוק מתהילים מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. והזוהר שואל מה הסיבה שמצוין המקום שדוד אמר את המזמור בהיותו במדבר יהודה. בדומה לזה יש בתהילים פסוקים נוספים עם ציוני דרך בשענתו את העמו לפני אבימלך או בבוא הזיפין.
לשיעור המלא׳לחם הפנים׳ וחמש אצבעות היד
4:12 דקותג׳ אדר א׳ תשפ״דמה המכנה המשותף בין שולחן לחם הפנים לבין חמש אצבעות היד, ומה הקשר הפנימי בין זה? לרבי לוי יצחק יש ביאור עמוק על התוכן של שולחן לחם הפנים שהוא כנגד ספירת היסוד, ובמהלך ההסבר שלו הוא כותב על קשר מעניין בין היד לבין שולחן לחם הפנים.
לשיעור המלאהארון והכרובים
6:47 דקותא׳ אדר א׳ תשפ״בבפרשת תרומה הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבנו לבנות את המשכן וכלי הקודש ובסיום תיאור הפרטים של ארון העדות הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הקרובים אשר על ארון העדות.
לשיעור המלא
פרשת תצוה
עמלק, פורים, ופרשת תצוה
5:16 דקותז׳ אדר תשפ״ובפרשת השבוע הקדוש ברוך אומר למשה רבנו ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך מתוך בני ישראל לכהנו לי. מה הפירוש לכהנו לי? למה לא כתוב לכהן לי? מה התוכן של התוספת של האוט ו'? את השאלה הזו שואל הזוהר על הפרשה.
לשיעור המלאהכתישה והשמן
2:57 דקותכ״א כסלו תשפ״ובזוהר לפרשה כתוב שבכל השנים שיעקב אבינו לא ראה את הבן שלו יוסף, הוא בכה על אותן 17 שנים שהם היו ביחד. ולכן הקדוש ברוך הוא נתן לו 17 שנים אחרות. קודשבריך הוא יאהב ל-17 שנין אחרנין, השנים שהוא שמח איתו יחד בארץ מצרים.
לשיעור המלאחלומות
4:16 דקותה׳ אדר תשפ״ההפסוק אומר, יהי שם השם מבורך. מה התוכן של מבורך? בזוהר לפרשה מובא שאת סוד הדברים גילו בחלום לרבי לוי יצחק אפתורה. המילה מבורך מתחלקת לשניים, מ״ב ר״כ. האותיות מ״ב מבטאות דינים.
לשיעור המלאהחושן והאפוד
5:48 דקותה׳ אדר א׳ תשפ״בהשמות של 12 השבטים היו חקוקים פעמיים בבגדי הכהן הגדול. פעם אחת על אבני החושן, ופעם נוספת על אבני השועה משעל כתפות דייפוד. אבל יש הבדל ביניהם. השמות של השבטים שהיו חקוקים על אבני החושן, כל שבט היה חקוק על אבן משל עצמו ועל סוג אבן אחר.
לשיעור המלאפרשת תצוה
5:03 דקותי׳ אדר תשפ״אפרשת עצווה מבטאת את מידת אהבת ישראל הגדולה של משה רבינו, אבל רבי לוי יצחק מאיר אותה באור הרבה יותר מיוחד. פרשת עצווה זו הפרשה היחידה בתורה שהשם של משה רבינו לא מוזכר בה.
לשיעור המלא
פרשת כי תשא
מה הקשר?
4:26 דקותי״א אדר תשפ״הבזוהר לפרשה מסופר על רבי חיה ורבי יוסי שהלכו יחד בדרך ועל דברי התורה שהם דיברו ביניהם. בתוך הדברים רבי חיה סיפר שכשהוא שמע את דברי התורה שהוא כעת חוזר עליהם, הוא קשר קשר בכנף הבגד שלו כדי שהוא לא ישכח את הדברים.
לשיעור המלאקשר בבגד ואחרית הימים
3:31 דקותי״ט אדר א׳ תשפ״דבזוהר לפרשת כי-תא-שאי יש הסבר על אחרית הימים, והיה באחרית הימים נכון יהיה ארבית ה' בראש הערים. ובהמשך לזה יש שיח בין כמה תנאים בנושא, נעסוק קצת בנושא הזה. בנבואות ישעיהו הוא אומר, והיה באחרית הימים נכון יהיה ארבית ה' בראש הערים, ובזוהר לפרשת כתישא, יש הסבר ארוך מה תוכן פרטי הנבואה הזאת, מה זה אחרית…
לשיעור המלאהכיור והכהן הגדול ״בן קטין״
5:09 דקותט״ו אדר א׳ תשפ״בבפרשת כי תישא הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבנו לעשות כיור ולהעמיד אותו בחצר המשכן. ועשית כיור נחושת וחנון נחושת לרוחצה. ואל רבי לויצחק יש ביור מיוחד על הכיור ועל מכשיר נלווה שבנו לו בבית המקדש.
לשיעור המלאסממני הקטורת מול לבן ויתרו
4:21 דקותי״ז אדר תשפ״אסממני הקטורת שהוקטרו בבית המקדש מתקנים את עולם התוהו, ויש בהם גם רמז לבנות של לבן ושל יתרו. בפרשת כי תישא הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבינו על עשיית הקטורת, והוא מונה את הסממנים שמהם יש להכין אותה.
לשיעור המלא
פרשת ויקהל
מה׳שבר׳ אל ה׳אושר׳
3:47 דקותכ״ג אדר תשפ״ודוד המלך אומר בתהילים, אשרי שאל יעקב בעזרו, סברו על השם אלוקיו. הזוהר מסביר למה הביטוי הוא סברו על השם. למה לא כתוב תקוותו או ביטחונו על השם. הזוהר כותב כך, סברו, ולא אמר תקוותו ולא ביטחונו, כי במילה סברו יש עומק פנימי.
לשיעור המלאתהיה מתוק
4:05 דקותי״ט אדר תשפ״הרבי חייא, רבי לוי יצחק ורבי יוסי הלכו בדרך, הם היו בדרכם אל רבי אבא. תוך כדי כך הם ראו את רבי אבא צועד לכיוון שלהם. עדה ואזלה פגע באור רבי אבא, ורבי חייא אמר שבוודאי השכינה איתנו.
לשיעור המלאמסר מה״כיור״ ומה״מזבח״
5:05 דקותכ״ו אדר א׳ תשפ״דבחצר המשכן עמדו שני כלים, המזבח שעליו היו מקריבים את הקרבנות, והכיור שממנו הכהנים היו מקדשים את הידיים ואת הרגליים לפני תחילת העבודה במשכן. ולכל אחד מהם יש תוכן שיש בו מסר עליהם.
לשיעור המלאהמנורה ויצחק אבינו
4:06 דקותכ״א אדר א׳ תשפ״בבפרשת ויקהל, התורה מספרת על בניית המשכן והכלים שבו, ואחד הכלים המשכן היה מנורת הזה. ויעש את המנורה זהב תערור. ובספר הזוהר כתוב שהמנורה קשורה ליצחק אבינו. מה התוכן של הדברים?
לשיעור המלאכיור ומזבח, רצוא ושוב
4:35 דקותכ״ה אדר תשפ״אבחצר המשכן עמדו שני כלים המזבח שעליו היו מקריבים את הקורבנות והכיור שממנו הכהנים היו מקדשים את הידיים והרגליים לפני תחילת העבודה במשכן ולכל אחד מהם יש מסר עבורנו בפרשיות ויקל פקודי התורה מתארת את בניית המשכן ובין שאר כלי המשכן היו גם הכיור והמזבח שניהם עמדו בחצר המשכן לפני פתח הכניסה למשכן עצמו.
לשיעור המלא
פרשת פקודי
השכר הכפול
2:25 דקותכ״ו אדר תשפ״הבסוף נושא ארוך בזוהר לפרשת פקודי, נושא שעוסק בשש דרגות של צד השלילה, מסיים הזוהר וכותב על החביבות של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. זכאין אי נון בהאי עלמא וזכאין אי נון בעלמא דעתה.
לשיעור המלאכיור ומזבח, רצוא ושוב
4:35 דקותכ״ה אדר תשפ״אבחצר המשכן עמדו שני כלים המזבח שעליו היו מקריבים את הקורבנות והכיור שממנו הכהנים היו מקדשים את הידיים והרגליים לפני תחילת העבודה במשכן ולכל אחד מהם יש מסר עבורנו בפרשיות ויקל פקודי התורה מתארת את בניית המשכן ובין שאר כלי המשכן היו גם הכיור והמזבח שניהם עמדו בחצר המשכן לפני פתח הכניסה למשכן עצמו.
לשיעור המלא