הדיינים ושם ׳אלקים׳

יתרו מציע למשה רבנו למנות דיינים על העם, הוא אומר למשה רבנו, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. במסכת סנהדרין הגמרא עושה חישוב כמה שרים היו בסך הכל, ולרבי לוי יצחק יש ביאור מיוחד בנושא. במסכת סנהדרין הגמרא אומרת, תנו רבנן, ‫וְשְְְֲ֥֥֥֥֥֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣ שבעת ריבו ושמונת אלפים ושש מאות. הסך הכללי של השרים היו שבעים אלף ועוד שמונת אלפים ועוד שש מאות. או בקצרה שבעים ושמונה אלף ושש מאות שרים.

רבי לוי יצחק מתמקד בדברי הגמרא ושואל כמה שאלות. השאלה הראשונה שמתבקשת, בשביל מה יש צורך שהגמרא תעשה סיכום? התוצאה הרי מתבקשת מאליה. כל אחד יכול לעשות לבד את החשבון ולהגיע לתוצאה הזו. דבר נוסף, צריך להבין למה הגמרא משתמשת במילה נמצאו דייני ישראל כך וכך. המובן של המילה נמצאו הוא שהתוצאה של החשבון זו איזו מציאה, משהו שצריך למצוא ולא חישוב שמתבקש מאליו. אבל החשבון כאן לכאורה הוא די פשוט, זה חיבור של כמה מספרים ולמה הגמרא כותבת נמצאו.

ובכלל מעניין החלוקה של הגמרא בסך הכל, היא לא כותבת שבעים ושמונה אלף אלא היא עושה חלוקה בין הרבבות לבין האלפים. היא כותבת שבעת ריבו, 70,000, ו-8,000 ועוד 8,000. למה הגמרא באמת עושה את החלוקה הזו? אחרי הביאור המיוחד של רבי לוי יצחק בנושא, נבין עוד כמה דברים. נבין למה דווקא יתרו הוא זה שמציע את ההצעה הזו של מינוי הדיינים, וגם למה יתרו משתמש בלשון ואתה תחזה. למה לא למשל ואתה תראה או ביטוי אחר.

רבי לוי יצחק מסביר את תוכן הדברים על פי פנימיות התורה. הוא כותב שהתוכן של דיינים, של דין, שייך לבחינת הגבורות. דיינים קשורים עם השם אלוקים, השם של מידת הגבורה. לכן, בתורה, דיינים נקראים השם אלוקים, כמו שהתורה כותבת בפרשה הבאה, כשהיא מדברת על הצורך לבוא לבית הדין, עד האלוקים יבוא דבר שניים, יש לגשת לבית הדין.

וכיוון שהתוכן של הדיינים הוא בתוכן של שם אלוקים, לכן, צריך לראות איך נשתווה המספר הכולל של הדיינים, שמשה רבינו ממנה, אם, שבי ה'הההה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה'ה בו בשמונת אלפים ושש מאות. מה התוכן של התוצאה הזו וההקשר, ההשוואה, לשם אלוקים? רבי לויצחק כותב כך השם אלוקים מורכב מאותיות ומנקודות, הניקוד של האותיות. הניקוד של השם אלוקים הוא חטף סגול לאות א', חולם לאות ל' וחיריק לאות ה'. נספור כמה נקודות הן, כמה נקודות יש בניקוד הזה. חטף סגול מורכב מחמש נקודות. בכולם יש נקודה אחת ובחיריק גם נקודה אחת. סך הכל שבע נקודות.

בקבלה מובא שכל נקודה נספרת כמו האות י, שגם היא כתובה כנקודה אחת. הערך של האות י הוא עשר, כך שהערך של הניקוד של שם אלוקים של שבע הנקודות הוא שבעים. וזה הדבר הראשון שחזל אומרים, נמצאו דייני ישראל שבעת ריבו. שבעים אלף הוא כנגד המספר שבעים של הניקוד של אלוקים. והגימטריה של האותיות של שם אלוקים הוא 86, וזה המשך החישוב של הדיינים בגמרא ו-8600.

8600 זה 86 פעמים 100, 86 מאות, וזה כנגד הגימטריה 86 של שם אלוקים. וזה עומק דברי הגמרא, נמצאו דייני ישראל שבעת ריבו ו-8600. זה לא סתם חישוב של סך הכל, אלא זו מציאה של השוואה פנימית בין התוכן של דייני ישראל לפרטי השם אלוקים. רבי לוי יצחק ממשיך ומעמיק בדברים. השורש של הגבורות שבקו השמאל הוא מספירת הבינה, שהיא בראש קו השמאל. והשם של הקדוש ברוך הוא של ספירת הבינה הוא שם אהיה. השם שהוא מוזכר בתחילת תחומש שמות אהיה אשר אהיה.

לא ניכנס כעת להרחבה של פרטי השם הזה. רבי לוי יצחק עורך חישוב איך פרטי השם אהיה, כל אופני המילוי של השם הזה, התוצאה היא 616, בדיוק כמו הערך המספרי של השם יתרו 616, ולכן דווקא יתרו הוא זה שיעץ למנות דיינים, כי הוא שייך לשם אהיה, ספירת הבינה, מקור הגבורות, אבל לא ניכנס לזה כרגע. מה שכן, כדאי שנדע שהשם של ספירת הבינה הוא שם אהיה. או כמו שרבי לוי יצחק כותב, הדיינים הם משם אהיה ד'אימא. הדיינים, שהם מבחינת גבורה, הם משם אהיה של ספירת הבינה שנקראת אימא.

הערך המספרי של שם יהיה הוא 21, והמספר הזה, 21, זו גם התוצאה של חלוקת המספרים של חז״ל במספר הדיינים. שבע ריבו זה שבע, שמונת אלפים זה שמונה, שש מאות זה שש, שבע ועוד שמונה ועוד שש, סך הכל 21. רבי לוי יצחק מסיים את הרשימה שלו וכותב איך הדברים מרומזים בתוך לשון הפסוקים. יתרו אומר למשה רבנו, ואתה תחזה מכל העם. הוא משתמש בלשון תחזה. ויתרו אומר למשה רבנו, אתה אשמע בקולי, אייצך ויהי אלוקים עמך. הוא משתמש גם במילה תחזה, והוא אומר למשה רבנו שאם הוא יקשיב לעצה שלו, אזי, ויהי אלוקים עמך, שם אלוקים יהיה איתך. ושני הפרטים האלו מקבילים לפסוק בתהילים, לכו חזו מפעלות אלוקים. הפסוק אומר לכו חזו, חזו מקביל לוועתת תחזה, והמילה חזו, האותיות חז, זין וו זה סיכום המספר הדיינים בחישוב של חז״ל, זין ריבו, חטא אלפים וו מאות.

והחזו הזה, מספר הדיינים הזה, לכו חזו מפעלות אלוקים. הם שייכים, הם פעולה, מפעלות של שם אלוקים. וזה מה שיתרו אומר למשה רבנו, ואתה תחזה ויהי אלוקים עמך. כי הדיינים, תחזה, לכו חזו, הם מבחינת הגבורות והם שייכים לשם אלוקים.