משה רבינו ויעקב אבינו

משה רבינו בורח מפרעה, מגיע למדיין, ושם, ליד באר המים, הוא מוצא את בת הזוג שלו, את ציפורה. גם יעקב אבינו ברח מעשיו, הגיע לחרן, ושם, ליד באר המים, הוא מצא את בת הזוג שלו, את רחל. הם אמנם דומים, אבל גם שונים. בפרשת שמות התורה מספרת, ויברח משה מפני פרעה, וישב בארץ מדיין, וישב על הבאר, ובהמשך הדברים משה רבנו מגיע לבית של פרעה. ויואל משה לשבת את האיש וייתן את סיפורה ביתו למשה.

ובספר הזוהר על הפרשה מובא דמיון בין משה רבנו לבין יעקב אבינו. זוהר כותב מתניתין, שנינו, במובן שלמדנו במשנה מהי בירה איתשכין הדרה דרעי משה במדברה מהי בירה איתשכין הדריה דבריר יעקב. מהבור הזה הושקו העדרים שמשה ראה במדבר, ומבור זה הושקו העדרים שיעקב בירר, העדרים שהוא ברר והפריד מצאן לבן.

לר' בצוייץ'כ יש ביור על קטע זה של הזוהר, והוא מתמקד בכך שהדברים האלו של הזוהר מובאים כבר בזוהר לפרשת וייצא, כשהתורה מספרת על יעקב אבינו, אבל יש כמה הבדלים בין הדברים של הזוהר בפרשתנו כאן, בפרשת שמות, לבין איך שהדברים כתובים בזוהר, בפרשת וייצא. ויצא.

לא ניכנס כאן לכל הביור ולכל ההבדלים, אלא נתמקד בהבדל אחד. כאן אצל משה רבנו הזוהר כותב מתניתין, במובן של שנינו במשנה. ואילו בפרשת ויצא, בסיפור של יעקב אבינו, הזוהר מביט את הדברים בשם תוספתא ולא בשם המשנה. רבי לוי יצחק מניח יסוד על ההבדל הפנימי בין משה רבנו לבין יעקב אבינו, ולפי היסוד הזה כל ההבדלים מתבקשים מתוכן הדברים. ניגע בקצרה בהסבר שלו.

למרות שיש דמיון בין משה רבינו ליעקב אבינו, כמו שהזוהר עושה כאן את ההשוואה, אבל יש הבדל ביניהם. בתורת הקבלה מובא ששניהם, גם יעקב אבינו וגם משה רבינו, שניהם מבחינת ספירת הדעת, אבל יש הבדל ביניהם. יעקב הוא חיצוניות הדעת ומשה הוא פנימיות הדעת. בתיקון הזוהר של רשבי מובא לגבי עמוד הד אמצעיתא, העמוד האמצעי, הקו האמצעי, הקו של ספירת הדעת, שיעקב הוא מסיטרא דלבר, מהצד החיצוני של הדעת, ומשה הוא מסיטרא דלגב, מהצד הפנימי.

רבי לוי יצחק כותב שההבדל הזה ביניהם מתבטא גם ברעיון הבא יעקב אבינו נקרא בשם קטן, ואילו משה רבינו נקרא בשם גדול. בפרשת תולדות התורה מכנה את יעקב בתואר בנה הקטן. בספר עמוס הנביא אומר מי יקום יעקב כי קטן הוא, ואילו משה רבנו מתואר בפרשה שלנו בתיאור ויגדל משה. ובהמשך ומה שמות התורה כותבת גם האיש משה גדול מאוד. כי יעקב אבינו הוא בחינת חיצוניות הדעת שזו בחינת קטן. ואילו משה רבנו הוא פנימיות הדעת וזו בחינת גדול.

זו גם הסיבה שיעקב אבינו פוגש על הבאר ומתחתן אחר כך עם רחל. שרחל מכונה בתורה בשם הקטנה רחל. היא קטנה, כמוהו. ואילו משה רבנו פוגש על הבאר ומתחתן אחר כך עם ציפורה, שבתורת הקבלה כתוב שהיא בחינת לאה, ושם הגדולה לאה. ציפורה היא בחינת לאה, היא גדולה כמו שמשה הוא גדול.

ורבי אלי יצחק מביא את מה שכתוב בכתבי אריז על הפרשה שלנו, שהמילים ויואל משה לשבת את האיש שמשה רבנו הגיע לבית של יתרו ושם ויתן את ציפורה בתו למשה, והמילים לשבת את האיש הם ראשי תיבות לאה, כי התוכן הפנימי של ציפורה הוא כמו לאה שהיא מכונה הגדולה.

בגלל ההבדל הזה, שיעקב אבינו הוא חיצוניות הדת ומשה רבינו הוא פנימיות הדת, לפי ההסבר הזה רבי לויצחק מסביר את כל ההבדלים בין דברי הזוהר בפרשה שלנו אל אלו שבפרשת ויצא, ואחד מהם הוא כפי שהוזכר קודם, שכאן הדברים מובאים בשם מתניתין, משנה, ושם אצל יעקב אבינו זה בשם תוספתא.

המשנה היא הדבר המרכזי, היא העיקר, תוספתא, סוג של תוספת, דבר נוסף, היא כמו ברייתא, שהמובן שלה הוא דברים שנאמרו בחוץ, המשנה, שהיא פנימיות, לגבי הברייתא, והתוספתא, לכן כאן, כשעוסקים במשה רבינו, שהוא מבחינת פנימיות הדעת, אז זהויר מביא את הדברים בשם מט ל ת.ה.ה. מתניטין, משנה, פנימיות. ואילו אצל יעקב אבינו, שהוא מבחינת חיצוניות הדת, הדברים מובאים בשם תוספתא שהיא חיצונית ביחס למשנה.

רב אלי מצחק מסיים את ההערה שלו עם רווה זמניאן. הוא כותב שההבדל בין משה רבינו לבין יעקב אבינו, שיעקב אבינו מכונה קטן ומשה רבינו מכונה גדול, דומה להבדל בין השמות של הקדוש ברוך הוא, שם אלוקים ושם יכווק. קטן הוא מבחינת מוחין דקטנות, וגדול הוא מו-כי-ו-כי-ו- 60,et-6, שם שם ה' מוָ - ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה מוכין דקטנות לבין מוכין דגדלות.

שמוכין דקטנות הוא שיש רק ג', רק שלוש בחינות של מוכין. ואילו מוכין דגדלות הוא שיש ד' מוכין, ארבע בחינות של מוכין. ורב אלי יצחק כותב על זה רמז מאוד מיוחד. הבאר של יעקב אבינו הייתה בחרן, ואילו הבאר של משה רבנו הייתה במדיאן. חרן היא בגימטריה 258, והמספר 258 הוא שלוש פעמים שם אלוקים. אלוקים זה בגימטריה 86 ושלוש פעמים 86 זה 208. יעקב אבינו הוא בחינת קטן מוחין דקטנות לכן הבאר שלו היא בחרן שחרן היא הכפלה של שם אלוקים שלוש פעמים גם שם אלוקים הוא מוחין דקטנות וגם המספר שלוש ואילו מדיין היא בגימטריה 104 והמספר 104 הוא ארבע פעמים שם יקווקא שם יקווק הוא 26, וארבע פעמים 26 הם 104, כי משה רבנו הוא בחינת גדול, מוכין דגדלות, לכן הבאר שלו היא במדיין, שמדיין היא הכפלה של שם יקווק ארבע פעמים, גם שם יקווק הוא מוכין דגדלות וגם המספר ארבע.