מבורר, נקי, וזך

בזוהר מתואר שכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה אחרי 120 שנה, והיא יוצאת כשהיא זכה, נקייה ומבוררת, זכייה, נקייה, ברירה, הקדש ברוך הוא מאיר לה בכמה אורות. רבי אלי יצחק מתמקד במשמעות שלושת ההגדרות של הזוהר, גם זכה, גם נקייה וגם מבוררת. והוא מסביר זאת בכמה אופנים.

שלושת ההגדרות הם כנגד שלושת החלקים של הנשמה, נפש, רוח ונשמה, וגם כנגד קיום המצוות בשלושת התחומים של מחשבה, דיבור ומעשה. בהמשך הוא מוסיף וכותב שזה כנגד שלושת סוגי העבודה שלה בעולם. זכייה בקיום מצוות עשה, נקייה במצוות לא תעשה, ברירה בלימוד התורה. וכשהנשמה מושלמת בתורה ובמצוות, הקדוש ברוך הוא מעיר לה בכמה אורות. כי התורה והמצוות נמשלים לאור, כנר מצווה ותורה אור. לאורך השנים הרבי דיבר הרבה פעמים על דברי הזוהר האלו ועל הביור של אבא שלו. בכל פעם הוא העיר פרט נוסף של הנושא. הפעם נעסוק באחד מאותם ביורים של הרבי. הזוהר כותב שלושה ביטויים, זכיה, נקיה, ברירה. ואבא שלו מסביר שהם כנגד מצוות עשה, מצוות לא תעשה ולימוד התורה.

מה המשמעות של כל אחד מהביטויים האלה ואיך כל אחד תואם לתוכן הרוחני שלו? נתחיל מהביטוי האחרון, ברירה. המובן שלו הוא בורר. יש תערובת של דברים טובים יחד עם פסולת, וצריך לברור את הטוב ולדחות את הפסולת. נקייה זה כבר שלב גבוה יותר. אחרי שכבר הטוב הופרד מהרע, כבר אין כאן רע, אבל כיוון שהטוב היה מעורב עם רע, עדיין יש צורך לנקות אותו מהלכלוך שנדבק בו כשהוא היה מעורב עם הרע. ואילו זכיא זה השלב הנעלה ביותר, כשהדבר כבר זך, מזוכך לגמרי. ואלו הם שלושת סוגי העבודה של היהודי שרבי לוי יצחק כותב. לימוד התורה, קיום מצוות לא תעשה וקיום מצוות עשה.

לימוד התורה הוא בהגדרה של ברירה. הפרדת הפסולת מהטוב. התורה היא הוראות של דיני איסור והיתר, דיני טומאה וטהרה. התורה עוסקת עם הטוב והרע, והיא מבררת את הטוב מתוך הרע. מורה לנו איך להתנהל ומה לעשות בעולם הזה. שלב נעלה יותר. נקייה. כבר אין פסולת עם רע, אבל עדיין צריך לנקות את הטוב, וזה התוכן של מצוות לא תעשה. מצוות לא תעשה זו דחייה של הרע, לא מתעסקים איתו, אבל עצם העובדה שדוחים אותו, הדבר מוכיח שיש איזשהו קשר מסוים עם הרע, וזה התוכן של נקייה. השלב הגבוה ביותר הוא זכייה, זך לגמרי, רק טוב, וזה התוכן של קיום מצוות עשה, זיכוך בתכלית השלמות.