נשמה שהיא ׳זנב׳

בזוהר לפרשת משפטים, הזוהר מסביר את כל הפסוקים שבתחילת הפרשה, פסוקים שעוסקים בדיני עבד עברי ועמה עברייה, בהקשר של הנשמה והירידה שלה לעולם הגשמי. נעסוק קצת בהערה של רבי לוי יצחק בנושא הזה. כשהזוהר מסביר את התוכן הפנימי של הפסוקים שעוסקים בפרשת משפטים בדין עמה עברייה, בהקשר של המסע של הנשמה לעולם הזה, הזוהר כותב שם, שכאשר הנשמה מסיימת את תפקידה באופן מושלם ועולה למעלה וחוזרת למעלה, הקדוש ברוך הוא מאיר לה בכמה אורות. אצטט את המילים של הזוהר. וכדהי נשמאת נפקת מאי עלמא, זכיה, נקייה, ברירה, קודשבריכו, אנאיר לה בכמה נהורין. כשהנשמה הזו יוצאת מהעולם הזה זכה, נקייה וברורה, הקדוש ברוך הוא מאיר לה בכמה אורות. רבי אלי יצחק מתמקד בכך שהזוהר מציין שלוש לשונות של מעלות זכייה, נקייה, ברירה, זכה, נקייה וברורה.

והוא מסביר מה הן שלושת השלמויות האלו של הנשמה. הוא פותח וכותב ששלושת הביטויים האלו הם כנגד שלוש חלקי הנשמה, נפש, רוח ונשמה, כך ששלושת חלקי הנשמה הם בשלמות. הוא מוסיף וכותב שהם גם כנגד שלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה. הנשמה השלימה את העבודה שלה גם במחשבה, גם בדיבור וגם במעשה. והם גם כנגד שלושה בחינות שיש בכלים, החלק החיצוני, החלק התיכון והחלק הפנימי, והכוונה היא לכלי של הנשמה לגוף הגשמי. וכשהכלי מושלם בכל שלושת הבחינות שלו, אז הקדוש ברוך הוא מאיר לה בכמה אורות.

בהמשך הדברים רבי לוי יצחק מסביר ששלושת הביטויים האלו, זכייה, ניקייה, ברירה, הם כנגד שלושת סוגי העבודה של הנשמה בעולם לימוד התורה, הקיום של מצוות עשה והזהירות ממצוות לא תעשה. ברירה שהתוכן שלה הוא בירור וסינון הטוב מהרע, הרע מעורב בטוב וצריך לברור את הטוב ולדחות את הרע, זה התוכן של לימוד התורה, שעל ידי לימוד התורה מבררים, בוררים מה מותר ומה אסור. מקייה הוא שגם אחרי שבוררים את הטוב מהרע, עדיין צריך לנקות את הטוב מהרע שנדבק בו כשהוא היה מעורב איתו. וזה התוכן של הזהירות במצוות לא תעשה, שבקיום הזה אמנם שוללים את הרע, לא עוסקים איתו, אבל עדיין יש איזה שיוך מסוים לרע. ואילו זכיא, שהתוכן שלו הוא זך לגמרי, זה התוכן של קיום מצוות עשה, העיסוק בטוב בלבד.

את הריאה הזו של רבי לוי יצחק, הרבי ביאר במהלך השנים הרבה פעמים, ובכל פעם העיר נקודה נוספת בדברי הזוהר ובדברים של אבא שלו. הפעם אתמקד באחד הרעיונות שהרבא הסביר. הרבא אמר שאחת הדרכים בסגנון הלימוד של אבא שלו הייתה להתמקד בראשי התיבות של המילים. ואם נתמקד בראשי התיבות של שלושת הביטויים האלה, זכיה, נקיה, ברירה, שלושת האותיות שהן ראשי התיבות של המילים האלו יוצרות את המילה זנב. מה התוכן של זנב?

הובאה בחסידות, על יסוד עברי חז'ל, שישנם שני מצבים, יש זנב לעריות, ויש ראש לשעולים. המדובר הוא על ספירת המלכות של עולם האצילות, וכשהיא מקבלת מהספירות של עולם האצילות, כשהיא האחרונה בסדר הספירות, היא נקראת בתואר, זנב להריות, וכשספירת המלכות יורדת לעיר לעולמות שתחת עולם האצילות, לעולמות בריאה, יצירה, עשייה, היא נקראת בתואר ראש לשועלים. לשועלים. וזה עומק תוכן ההערה של רבי לוי יצחק. כדי שהנשמה תצליח בשליחות שלה בעולם, והיא תישאר זכיה, נקייה, ברירה, כדי שהיא תצליח בכל הפרטים שרבי לוי יצחק מציין בהערה שלו, גם בשלושת חלקי הנפש, נפש, רוח ונשמה, גם במחשבה, דיבור ומעשה, וגם בכל שלושת חלקי הכלי, ושהיא תצליח בכל זה על ידי שלושת סוגי העבודה בעולם, לימוד התורה, קיום מצוות עשה, והזהירות במצוות לא תעשה, היא צריכה להיות זכיה, נקייה, ברירה. היא צריכה להיות זנב.

שיאירו בה האורות הספירות של עולם האצילות, שהיא תהיה זנב לאריות.