״עוז״, ו״התאזר״, תורה ומצוות

הפעם נעסוק בהערה קצרה של רבי לוי יצחק על דברי הזוהר, אחת ההערות הקצרות ביותר שלו, הערה של לא יותר מחמש. כשהזוהר לפרשת יתרו כותב על מתן תורה, מובא שם על השמחה שהייתה אצל הקדוש ברוך הוא ביום הזה, עוד יותר מאשר ביום שבו נברא עולם. וההוא יומא, אבא חדוה קמיקות שבריכו, יתיר מיומא דאיתברה עלמא.

הסיבה לשמחה הייתה כי כל עוד עם ישראל לא קיבל את התורה, לעולם לא היה קיום אמיתי, כמו שכתוב בספר ירמיה, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי, אם לא התורה שנקראת יומם ולילה, והגית בו יומם ולילה, אז חוקות שמיים וארץ לא שמתי, לא הייתי בורא את השמיים והארץ, קבלת התורה על ידי עם ישראל העניקה קיום לעולם, והזוהר מסיים וכותב, שעל היום הזה כתוב בתהילים, ה' מלאך גאות לבש, לווש השם עוז יתעזר. והזוהר מתייחס למילה עוז, עוז יתעזר, וכותב שעוז הכוונה היא התורה. ואין עוז אל התורה שנאמר השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום, כך שהפסוק לווש השם עוז יתעזר מדבר על נתינת התורה לעם ישראל השם עוז לעמו ייתן.

על דברי הזוהר האלו לרבי לוי יצחק יש הערה קצרה מאוד והוא מתייחס למילה התעזר. לבש השם עוז התעזר, והוא כותב, ואני מצטט את המילים שלו, התעזר, גימטריה, תרייג, פיקודין, דאורייתא. המילה התעזר היא בגימטריה 613, וזה המספר של מצוות התורה, תרייג מצוות, 613 מצוות. התעזר, גימטריה, תרייג, פיקודין דאורייתא. זה כל ההערה.

מה תוכן הדברים בהערה הזו? באחת השיחות על ההערות של אבא שלו, הרבי הסביר את הדברים. הרעייה שהזוהר מביא מהפסוק בתהילים, לכך שיום מתן תורה העניק קיום לעולם, מתמקדת במילה עוז, שמרמזת על התורה. ה' מלאך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר, המילה עוז מרמזת על התורה, ואילו אבא שלו מוסיף וכותב שבפסוק הזה יש עוד רמז, לא רק על התורה, אלא גם על המצוות שניתנו לעם ישראל ביום מתן תורה. לבש ה' עוז התאזר, התאזר בגימטרית תרי״ג, המילה עוז מרמזת על התורה, כדברי הזוהר, והמילה עת עזר מרמזת על תריִג מצוות התורה.

במילים אחרות, הפסוק הזה כולו מטהר את החידוש של מתן תורה על זמן תחילת הבריאה. בתחילת הבריאה יתקיים החלק הראשון של הפסוק, ה' מלאך גאות לבש, כמו שחז״ל מספרים שביום השישי לבריאה, אדם הראשון קרא לכל הברואים, והמליך את הקדוש ברוך הוא למלך על כל העולם, וזה החצי הראשון של הפסוק, השם מלאך גאות לווש. ואילו החצי השני של הפסוק מדבר על שתי החידושים שהתווספו במתן תורה. גם התורה וגם המצוות. לווש השם עוז התעזר. גם עוז שמרמז על התורה, אין עוז אלא תורה, וגם התעזר שמרמז על המצוות, התעזר גימא טרי התרייג פיקודין דאורייתא. בהמשך השיחה הרבי ממשיך ומרחיב למה ביחס לתרייג המצוות אבא לא מגדיר אותם בתואר פיקודין דאורייתא ולא בתואר מצוות וגם למה הדבר מרומז דווקא במילה התעזר שהיא בגימאייתריה 613 שהמובן של התעזר הוא אזור חגורה ואיך הכל מתאים לתוכן של מתן תורה וכדאי לעיין במקור וללמוד את הדברים מתוך השיחה כמו שמצוין כאן בצד.