ארמית או לשון הקודש

אין ילד שלא מכיר את השורות הראשונות בספר התניא, הציטוט ממסכת ברכות, צדיקים יצר טוב שפטן, רשעים יצר הרע שפטן. נעסוק קצת בציטוטים דומים לציטוט הזה. בפרשת בו התורה מצווה על הקרבת קרבן פסח, שהיה באותו הלילה של מכת בכורות. ובזוהר לפרשה מובא בהרחבה התוכן הפנימי של הדברים, איך הם מבטאים את הביטול של הטומאה של הסטרא אחרא, על ההתמודדות בין הקדושה אל הקליפה ועל המלחמה בין נפש האדם, בין היצר טוב ליצר הרע. ורבי לוי יצחק מפנה את שימת הלב לשני ציטוטים בזוהר בנושא הזה, ציטוטים דומים אבל קצת שונים.

הזוהר מדבר על יעקב ועשיו כסמל של הקדושה מול הקליפה, וכתוב שם, בהי עלמא חייב היצר הרע שופטו, זכה יצר הטוב שופטו, את הרשע היצר הרע שופט אותו, ואת הצדיק היצר הטוב שופט אותו. והזוהר ממשיך ועוסק בנושא, ובסיום הדברים הזוהר כותב על הזמן לפני שהנשמה יורדת לעולם, ועל הזמן שהיא חוזרת למעלה לעולם האמת ועל המלאכים שמלווים אותה, מלאכים מצד הקדושה, מיכאל, גבריאל ועוד מלאכים שהזוהר מציין, ומן הצד השני עוון, משחית ועוד שמות, ושם כותב הזוהר רשע יצר הרע שופטו, צדיק יצר הטוב שופטו. רבי אלי יצחק מדייק בדברי הזוהר שבהתחלה הזוהר כותב בארמית שזה תרגום לארמית של רשע וצדיק, ואילו בסיום הדברים הזוהר כותב את התארים האלו בלשון הקודש, רשע צדיק, או אם אצטט את הלשון של רבי לוי יצחק, דוק בלישנא, תדייק בלשון, כאן נקט חייבה זכה, ולכמן בסוף עמוד זה נקט רשע צדיק.

הסיבה להבדל הוא כי תלוי היכן מדובר, איפה הנשמה נמצאת, האם בעולם הזה, כאן למטה, או בעולם העליון. כאשר מדובר על הזמן שהנשמה נמצאת בעולם הזה, בהאי עלמא, שהעולם הזה ביחס לעולמות הרוחניים העליונים ובבחינת אחוריים ובבחינת חיצוניות, הזוהר משתמש בביטוי כפי שהוא בתרגום בארמית, שהארמית ביחס ללשון הקודש היא אחוריים וחיצוניות, ולכן הוא כותב חייבה זכה, חייבה יצר הרע שופטו, זכה יצר הטוב שופטו. אבל כאשר מדובר על הנשמה כמו שהיא למעלה, לפני שהיא ירדה לעולם הזה, או על הזמן שעלתה למעלה, אחרי שהיא הייתה כאן, למי דנלה לעלמא דעתה כשהיא עולה לדון אותה בעולם הבא, כשמדובר על העולמות העליונים לא על אחוריים אלא על פנים, לא על חיצוניות אלא על פנימיות, לכן שם הזוהר משתמש בלשון הקודש שהיא מבחינת פנים, בחינת פנימיות.

לכן הוא כותב רשע יצר הרע שופטו, צדיק יצר הטוב שופטו. ורבי לוי יצחק מחדד את הדברים ומוסיף שכיוון שכדברי הזוהר את הנשמה למעלה מלווים מלאכים, מצד הקדושה מיכאל ועוד שלושה מלאכים, ומן הצד השני עוון ושלושה מלאכים אחרים, וחז״ל הרי אומרים שהמלאכים אין נזקקין ללשון ארמי. לכן ביחס למצב הזה הזוהר לא משתמש בלשון ארמי חייבה זכה, אלא בלשון הקודש רשע צדיק.

תודה רבה.