ה״נסירה״ ועשרת ימי תשובה

אחד המושגים העמוקים בקבלת האריזה בקשר עם ימי ראש השנה ויום הכיפורים הוא מושג הנסירה. אם ננסה לתמצת את הנושא במילים פשוטות, מדובר על ההפרדה, נסירה של ספירת המלכות למציאות בפני עצמה, ההפרדה שלה מהספירות הקודמות משש הספירות, ובקטע הבא ניגע בזה בקצרה. יום ראש השנה זה היום שבו נבראו אדם וחווה.

ועל האופן שבו נבראה חווה, התורה מספרת בפרשת בראשית, ויפה לה' אלוקים תרדמה לאדם ואישן, ויקח אחת מצלותיו. משמעות הפסוק היא, כפי שמובאת דעה במדרש רבה, וגם רשי מביא זאת בביור שלו לחומש, שאדם וחווה נבראו כשני פרצופים המחוברים יחד, וכאשר הקדוש ברוך הוא הפיל תרדמה על אדם הראשון, הוא הפריד ממנו את חווה ליחידה בפני עצמה.

המשמעות הפנימית של הדברים היא, אדם, הזכר, מסמל את שש הספירות מחסד ועד יסוד, וחווה הנקבה מסמלת את ספירת המלכות. ובראש השנה הראשון, בזמן בריאת העולם, וכך הם הדברים בכל ראש השנה מחדש, בכל שנה ושנה נעשית הנסירה, ההפרדה של ספירת המלכות משש הספירות. כאשר המטרה היא החיבור והייחוד של ספירת המלכות מחדש עם הספירות, אבל כשתי יחידות שונות שמתאחדות מחדש.

ובכתבי האריז״ל מובא שתחילת הנסירה היא בימי ראש השנה, היא ממשיכה לאורך כל עשרת ימי תשובה, וההשלמה של הנסירה היא ביום הכיפורים. ואחרי הנסירה של ספירת המלכות מתחיל תהליך הייחוד שהוא נעשה ביום הושענה רבה. בספר לקוטי לוי יצחק ישנו ביאור ארוך מאוד של רבי לוי יצחק על סיפור הנישואים של יצחק ורבקה. ביאור שבספר המודפס הוא באורך של יותר מ-14 דף.

רבי לוי יצחק מצטט את הפסוק בו לבן ואימא של רבקה אומרים תשב הנערה איתנו ימים או עשור אחר תלך. הם מבקשים שרבקה תמשיך להיות איתן ימים שהמובן שלו הוא שנה, 12 חודש, או עשור, או לפחות עשרה חודשים, ורק אחר כך היא תלך, אחר תלך, להתחתן עם יצחק.

רבי לוי יצחק שואל על הפסוק הזה לא פחות מ-12 שאלות, ואחרי השאלות הוא מתחיל לבאר בהרחבה את התוכן הפנימי של הפסוק הזה, ואת כללות סיפור הנישואים של יצחק ורבקה. במסגרת הזו אגע ממש בשורות בודדות מתוך הביעור האמוק והארוך הזה. נקודת הדברים היא, רבקה מסמלת את ספירת המלכות ויצחק את שש הספירות. והניתוק של רבקה מבית לבן ובתואל זו הנסירה של רבקה של ספירת המלכות, מתוך מטרה להביא לייחוד שלה עם יצחק עם שש הספירות.

ורבי לוי יצחק כותב שם שהדבר מרומז בפסוק תשב הנערה איתנו ימים או עשור אחר תלך". כפי שהוזכר קודם, הנסירה מתחילה בראש השנה, ממשיכה בעשרת ימי תשובה עד לשלמות ביום הכיפורים, ואחר כך מתחיל הייחוד המחודש של ספירת המלכות עם הספירות העליונות. וזה הרמז במילים של הפסוק הנערה רבקה זו ספירת המלכות. ימים, בלשון רבים, מרמז על שני ימי ראש השנה.

ויום הכיפורים, שנקרא בתוהר אך בעשור לחודש השביעי, מרומז במילה עשור, ‫‫ְְְְְ�֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣� את ספירת המלכות, והמטרה היא אחר תלך. אחרי הימים האלו היא תלך אל יצחק, שזה תוכן האיחוד עם הספירות הקדושות העליונות. רבי לוי יצחק מדייק גם בלשון הפסוק וכותב שראש השנה ויום הכיפורים הם ימים נעלים, ימים קדושים, ימים שיש בהם מצוות מיוחדות, תקיעת שופר בראש השנה, צום ומחילה ביום הכיפורים. לכן הם מוגדרים בפסוק עם תואר, התואר ימים והתואר עשור.

ור'ליף יצחק כותב, שיימים אילו, גם מרומזים בפסוק, מספר הושע, יכיינו מיומיים, ביום השלישי יקימנו, ונחיה לפניו, יכיינו מיומיים, מרמז על ה'יומיים' שני הימים של ראש השנה, וביום השלישי, מרמז על ה'יום השלישי' הקדוש' שבעשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, אבל 7 הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, אלו ימים שאין בהם קדושה מיוחדת, אין בהם מצוות מיוחדות, לכן, לכן הם מוגדרים בפסוק בלי תואר מיוחד, אלא במילה או, הגדרה סתמית בלי תוכן מסוים. ימים, ראש השנה או שבע ימים שלאחר מכן, עשור יום הכיפורים.

ואסיים בציטוט מיוחד של השורה האחרונה ברשימה העמוקה הזו. רבי לוי יצחק מסיים וכותב סליק הרשימה תודה לכלא, והשם הטוב יכפר בעדי בתוך כלל ישראל, ויאיר עיני במאור תורתו, אמן כן יהי רצון.