יום הכיפורים - ברכות ליום הקדוש

בערב יום הכיפורים רבי אלי יצחק שלח לרבה ולרבנית מכתב תמציתי עם ברכות ליום הקדוש וניגע כאן בכמה שורות ממנו. המכתב שרבי אלי יצחק כתב ביום הגדול של ערב יום הכיפורים, מטבע הדברים מצד אחד הוא בא ממקום מאוד פנימי, הוא נכתב מעומק הלב ומצד השני הוא מאוד תמציתי. הוא כותב את הראיונות בקצרה מאוד.

תוכן המכתב מוליך לברכות שהוא כותב בסיום המכתב שלו. הוא מאחל להם, בשנה הזאת תיפקדו בבן זכר זר החיה וקיימה. ובהסבר שלו על תוכן היום הזה, ערב יום הכיפורים, הוא כותב כמה רמזים בנושא. הוא מביא דברי חז״ל שאומרים שמי שאוכל בערב יום הכיפורים, ביום ט' בתשרי, נחשב לו הדבר כאילו הוא התענה בימים ט' וי' ביחד. משמעות הדבר שזה חיבור של ט' וי' יחד, של הספירה התשיעית והעשירית, הספירות יסוד ומלכות. והוא מסביר את הדברים על פי הקבלה. והוא כותב שההתעלות הזו של ספירת המלכות, והוא המקור לפרייה ורבייה שאחר כך, אחרי יום הכיפורים.

ובהקשר לזה, הוא כותב שהדבר מרומז בכך שביום הזה עושים כפרות על תרנגולים, לרמז לכך שיפרו וירבו כתרנגולים. והוא מקשר את הדברים עם הסיפור שמובא בגמרא על תקופת החורבן, שבמקום שנקרא טור מלכה, הר המלך, היה נהוג שם להוליך תרנגול ותרנגולת לפני החתן והכלה, כסמל שהם עפרו וירבו כתרנגולים.

ורבי לוי יצחק כותב שהתוכן של טור מלכה, העיר שיושבת בראש ההר, מבטאת את התוכן של העלייה של ספירת המלכות שנקראת עיר, שאם מתעלת ביום הכיפורים אל ראש ההר. והוא מוסיף וכותב כמה רמזים בנושא הזה, ממש בתמציתיות, במילים ספורות. הוא כותב שהערך המספרי של טור מלכה הוא 306. וזו גם הגימטריה של אישה שמסמלת את ספירת המלכות. וזו גם הגימטריה של המילה כיפור שגם היא 306. והקשר בין אישה לכיפור בא לידי ביטוי בכך שביום הכיפורים בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים כדי להינשא לאישה, והמטרה היא לזכות, לפרוט ולרבות.

רבי אלי יצחק מוסיף וכותב גם שזו גם הגימטריה של המילה דבש, שגם דבש קשור ליום הזה, ובסוגריים הוא כותב שהמילה דבש מרומזת בפסוק שמע ישראל השם אחד, ובמילים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, האותיות שפותחות ומסיימות את שמע אחד וברוך ועד, יוצרות את המילה דבש.

רבי לוי יצחק ממשיך וכותב שהתוכן הזה של הברכה לפרות ולרבות, מרומז גם בברכה שההורים מברכים את הילדים שלהם בערב יום הכיפורים. ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה. התוכן של אפרים הוא, כמו הפסוק שמסביר למה אפרים נקרא בשם הזה, כי הפרעני אלוקים. הרעיון הזה גם תואם את התוכן של הבארות של יצחק, שהוזכר במסגרת הזאת בעבר, שתי הבארות שאנשי פלישתים רבו עליה, הבארות עסק ושטנה, הן כנגד שני הימים של ראש השינה, שהן שני ימים של דין. ואילו הבאר השלישית, שנקראת רחובות כי לא רבו עליה, היא כנגד יום הכיפורים, שאז אין לשטן שליטה. והתורה מספרת שם, אחרי שמצאו את הבאר הזה, הבאר שכנגד יום הכיפורים, יצחק אבינו קרא לבאר הזו בשם רחובות, על שם כי אתה הרחיב השם לנו, הופרינו בארץ.

שגם מצד התוכן של הבאר השלישית, יום הכיפורים, יש לה קשר עם הופרינו. בהמשך המכתב, רבי לוי יצחק מברך את הרבי והרבנית, כל אחד מהם בנפרד. את הרבי הוא מברך בברכה לבנים, ואת הרבנית הוא מברך בברכה לבנות. כי אתה, בני חביבי, ישימחי אלוקים כאפרים וכמנשה, ואותך, כלתי יקירתי, כי ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה. והוא מציין שבמילים אפרים-מנשה, יש תשע אותיות, ובמילים שרה, רבקה, רחל ולאה יש 13 אותיות, ויחד הם 22 אותיות כנגד 22 אותיות התורה. והוא גם כותב שביום הכיפורים מתגלים ט' תיקון דיקנה של הספירות זעיר אנפין, תשע תיקונים, וי' תיקונים של התיק, 13 תיקונים. ולכן הברכות לקראת יום הכיפורים מזכירות שמות של תשע אותיות ושל 13 אותיות.

ואחרי הברכות האישיות לכל אחד הוא מברך את שניהם יחד. ולשניכם יחד יברכך חולו, יאר חולו, יישא חולו ויישם לך שלום והוא מסביר את מעלת ברכת כהנים וכך הוא ממשיך ומברך אותם בברכות חמות ממעמקי תעלומות ליבי ונפשי פנימה והוא מסיים את המכתב הקצר ומאחל להם כי ירחם השם על שארית ישראל ויגלנו מהרה גאולה שלמה ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ על ידי משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון, כחפץ אביך וחותנך האוהב אתכם מעומק ליבו ונפשו פנימה, מצפה לרחמי וחסדי כל עליון שלא חלו ולא תמו רחמיו וחסדיו.