טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

עשרת ימי תשובה ויום כיפור

רמות של תשובה

רעיון ל׳שבת שובה׳

בזוהר הקדוש לפרשת חיי שרה מובא על מעלתם של בעלי התשובה, ולרבי לוי יצחק יש הסבר מיוחד בנושא. בזוהר לפרשת חיי שרה כתוב כך זכאין אינון מעריון ותשובה. זכאים הם בעלי התשובה דהא בשעת אחדה, ביום אחדה, ברגע אחדה, קרבין לגבי קדשא בריכו. שהרי בשעה אחת, ביום אחד, ברגע אחד, הם קרובים אצל הקדוש ברוך הוא. בהערות שרבי לוי יצחק כתב על השוליים של ספר הזוהר שלו, הזוהר שהיה איתו בזמן הגלות הקשה שלו בקסחסטן, הערות שהוא כתב עם אדיו שהכינה עבורו אשתו הרבנית חנה לאה שלום, שבימים אלו, ביום ו' בתשרי יחול יום השנה לפטירה שלה, הוא שואל שלכאורה הסדר בזוהר הוא לא לפי הסדר. הזוהר כותב בשעת אחדה, ביום אחדה, ברגע אחדה.

בשעה, ביום, ברגע. לכאורה הסדר צריך להיות במדרג עולה, יום, שעה, רגע. או בלשון של רבי לוי יצחק, לכאורה הוא שלא על הסדר, כי הוולה למימר יומה שעתה רגע. אז זוהר היה צריך ללכת באופן מדורג. המעלה והחידוש של התשובה הם שבאמצעותה היהודי יכול להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, כך שהסדר היה צריך להיות תשובה ביום אחד, ואחר כך חידוש גדול יותר, אפילו בשעה, ואחר כך אפילו רגע. או בלשון של רבי לוי יצחק, שכל אחד רבותא מחברו בדרך לא זו אף זו. כל הגדרת זמן נוספת היא חידוש גדול יותר מזו הקודמת. לא רק יום, אלא אפילו על ידי תשובה של שעה, ולא רק זה, אלא אפילו על ידי רגע.

וכמובן, נשאלת גם השאלה שהוא שואל, אם די ברגע חדה, לאיזה צורך אמר שרת ויומא? אם אפשר לעשות תשובה ברגע, אז לשמה יש לציין גם שעה ויום. אלא, מסביר רבי לוי יצחק, ההגדרות האלו הן לא הגדרות של זמן במונחים של שעון, אלא אלו הגדרות של עומק התשובה, של דרגות שונות בתשובה. על ידי התשובה מגיעים לספירת המלכות, ואפילו לשש הספירות זו, ואפילו עד לספירת הבינה, ואלו הן ההגדרות של שעה, יום ורגע.

רבי לוי יצחק מפנה למאמר של אדמור הזקן בפלאקותי תורה, לפרשת בלק, שם אדמור הזקן מדבר על כמה אופנים של תשובה, תשובה של סור מרע, תשובה של עשה טוב, ותשובה של בקש שלום, לימוד התורה, ושלושת אופני התשובה האלו הם כנגד ספירות מלכות, שש אמידות ובינה.

רבי אלי ויצחכה כותב שההגדרה שעה היא כנגד ספירת המלכות, ספירת המלכות מכונה בתואר חיי שעה, כך שהתשובה של בשעתא חדא היא כנגד ספירת המלכות, אחר כך יש תשובה נאלת ממנה, וזו התשובה שכנגד שש אמידות, ששש אמידות הן כנגד ששת הימים שבשבוע, כל יום כנגד ספירה אחרת, לכן התשובה הנעלית יותר מהתשובה של מלכות, התשובה של שש המידות של זו, מכונה יום החדה.

ומעליהן זו התשובה של בינה, והיא כנגד התשובה של רגע חדה. רבי לוי יצחק כותב שהקשר בין רגע לבין ספירת הבינה מרומז בגימטריה הבאה. השם של הקדוש ברוך הוא שבספירת הבינה הוא שם אהיה. השם אהיה הוא בגימטריה ה-21, ועשר פעמים אהיה זה 210. נזכור את המספר הזה. דבר נוסף, בשמות אב, סג, מה ובן, שם אב הוא כנגד ספירת החוכמה, שם סג הוא כנגד ספירת הבינה וכן הלאה. השם סג שכנגד ספירת הבינה הוא בגימטריה 63. והוזכר קודם שעשר פעמים שם אהיה הם 210, 210 של אהיה ועוד 63 של סג ששייכים לספירת הבינה יחד הם 273 וזו גם הגימטריה של המילה רגע 273. כך שהתשובה של רגע חדה היא כנגד התשובה של בינה.

כך שהסדר בדברי הזוהר הוא מדויק, כי הוא במדרג עולה, קודם סור מרע, אחר כך עשה טוב, ואחר כך בקש שלום. שעתה חדה, יום אחדה, רגע חדה, תשובה של מלכות, של שש עמידות זה ושל ספירת הבינה. בסוף הערה רבי לוי יצחק כותב רמז מיוחד. הוא כותב שהגימטריה של שעה 375, יום 56, רגע, 273, יחד הם 704. בנוסף לזה, בכל אחת משלושת המילים האלו שעה, יום, רגע יש שלוש אותיות ויחד הם תשע אותיות. 704 ועוד תשע יחד הם 713. הערך הכולל של שעה, יום, רגע ששלושת האופנים של התשובה הוא 713. וזו בדיוק הגימטריה של המילה תשובה, 713.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.