׳ונתנה תוקף׳

אחד הרגעים המיוחדים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הוא כשכולם אומרים את הפיוט ונתנה תוקף. מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו וכן הלאה. נתמקד כמה דקות בתוכן של התפילה הזאת. בתחילת תפילת העמידה של התפילות בראש השנה ויום הכיפורים אנחנו אומרים לדור ודור המליכו לאלה. בספרי קבלה מובא שהמילים דור ודור מרמזות על עם ישראל כשהם במצב של עניות רוחנית. האותיות דלת רייש מרמזות על ביטויים של עניות. דלת במובן של דל, ריש במובן של רש. כמו שאנחנו אומרים בנוסח הסליחות, כדלים וחירשים דפקנו דלתיך. ובקבלה מובאה שהמילים לדור ודור, דלת וריש, מרמזות על לאה ורחל, האמהות העיקריות של שבטי ישראל. לאה היא כנגד ראש השנה, יום הכתיבה, ורחל כנגד יום הכיפורים, יום החתימה.

ובימים האלו של ראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו מתפללים שיימשך ללאה ולרחל, לדור ודור, שפע נעלה מי' ג' אל מדות הרחמים, שהמידה הראשונה שבהם היא כל. כל רחום וחנון, ערך אפיים ורב חסד וכולי. זה התוכן של התפילה, לדור ודור המליכו לכל. שיימשך מהשם כל מי' ג' מידות הרחמים, שפע אל דור ודור אל עם ישראל, אל לאה ורחל. לדור ודור המליכו לכל. ערבל ל ויצחה כותב שבמהלך התפילות של ימי ראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו אומרים את תפילת לדור ודור, המליכו אל הקהל, 13 פעמים. שמונה פעמים בתפילות של ראש השנה, בכל אחד משני הימים של ראש השנה אנחנו מתפללים ארבע תפילות, ערבית, שחרית, מוסף ומנחה, כך שבשני הימים של ראש השנה יש שמונה תפילות, וחמש פעמים בחמש התפילות של יום הכיפורים, בתפילת ערבית, בשחרית, במוסף, במנחה ובתפילת נעילה.

8 בראש השנה ו-5 ביום הכיפורים. והחלוקה הזו של 8 פעמים בראש השנה, היום של הכתיבה, ו-5 ביום הכיפורים, יום החתימה, היום הנעלה יותר, מקבילה לחלוקה הפנימית של י״ג למידות הרחמים. בספרי קבלה מובא ש-8 מתוך י״ג למידות הרחמים, הן מבחינת חכמה, שתימאה, ו-5 המידות האחרות הן נעלות יותר, הן מבחינת הכתר. ה-8 הנמוכים יותר, הן כנגד ראש השנה, שמונת התפילות של יום הכתיבה, והחמישה הנעלים יותר הם כנגד יום הכיפורים, חמש התפילות של יום החתימה. והחלוקה הפנימית הזו של שמונה ועוד חמישה נעלים יותר, אנחנו מוצאים גם בפיוט ונתנה תוקף.

הפיוט אומר, בראש השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייכתמון, וההמשך הוא 13 צמדים של מצבים, כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי ברעש ומי במגפה, מי בחניקה ומי בסקילה, מי ינוח ומי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלב ומי יתייסר, מי יהיה עני ומי יאשר, מי ישפל ומי ירום.

רבי לוי יצחק מסב את תשומת הלב לכך ש-13 הזוגות האלה מחולקים לשתי קבוצות. השמונה הראשונים הם מצב של חיים מול הפך החיים חלילה, כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, עד מי בחניקה ומי בסקילה. לעומתם, החמישה האחרונים הם כולם במצב של חיים, אבל בין חיים במצב טוב לחיים במצב פחות טוב. מי ינוח ומי ינוע, מי יישקט ומי יתערף עד מי יישפל ומי יערום. החמישה האחרונים טובים יותר מהשמונה הראשונים, כי בכל המצבים שבהם האדם חי. והדבר מקביל לרעיון שיום הכיפורים, שאנחנו אומרים בו חמש פעמים את לדור ודור המליכו לכל, הוא נעלה מראש השנה שאנחנו אומרים בו לדור ודור שמונה פעמים. וכמו שחמש המידות האחרונות של י״ג מידות הרחמים הן מבחינת הכתר והן נעלות יותר מהשמונה שהן מבחינת חוכמה סטמעה. ואסיים את הנושא הזה בציטוט חיובי ומעודד מתוך הביאור של רבי לוי יצחק בסיום החלק הזה.

וכשנמשך מי״ג תיקון הדיקנה, י״ג מידות הרחמים, נעשים כל הדברים רק לחיים ולטוב הגלוי גם לנו.