ניסן, ״ראשון הוא לכם״

בשבת הקרובה נקרא בתורה פרשה מיוחדת, החודש הזה לכם, ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה, פרשה שפותחת בפסוק שמגדיר את חודש ניסן כחודש הראשון בלוח השנה היהודי. בדקות הבאות נעסוק ברעיון מיוחד של רבי לוי יצחק שמדבר על הפסוק הזה. במהלך השנים, מאז שהרבי יצא מברית המועצות, רבי לוי יצחק שלח לו לא מעט מכתבים עם תוכן תורני עמוק. הרעיון הבא הוא קטע מתוך המכתב התורני הראשון שרבי לוי יצחק שלח לרבע אחרי החתונה שהתקיימה בחודש כסלו תטטר.

במכתב רבי לוי יצחק מציין לרעיון של חז״ל שמופיע בכמה מקומות אבל עם שינויים בין מקום למקום. רבי לוי יצחק מציין את השינויים שיש בין אותם המקומות ואחרי שהוא מניח יסוד רעיוני דברי חז״ל מוארים באור אחר. עמוק יותר. וכתוצאה מההסבר שלו, ההבדלים בין המקומות השונים מתבקשים מעליהם. הכל מוסבר באופן מיוחד.

כמובן שבמסגרת הזו לא נוכל לגעת בכל המכתב הארוך, מכתב של כמעט עשר דפים. ניגע כאן בקצרה ברעיון שמדגיש את התוכן של הפסוק של פרשת החודש. החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה. במדרש רבה לפרשת בו, המדרש מתמקד בכך שחודש ניסן יקרא בשם ראשון, ראשון הוא לכם, ניסן הוא החודש הראשון, ובמדרש כותב ראשון הוא לכם, כביכול הקב' נקרא ראשון, שנאמר אני ראשון ואני אחרון, ציון, במובן של בית המקדש, נקרא ראשון, שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום יקדשנו, ועשו נקרא ראשון, שנאמר ויצא הראשון אדמוני, ומשיח נקרא ראשון, שנאמר ראשון לציון הנה ענם, יבוא הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון, ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון, ויפרע מנסיו שנקרא ראשון, ויבוא משיח שנקרא ראשון בחודש הראשון.

עד כאן דברי המדרש בפרשת בו. בדומה למדרש הזה, אבל עם כמה שינויים, הרעיון הזה מופיע במקומות נוספים בחז״ל. במסכת פסחים אומרת הגמרא, בשכר שלושה ראשון זכור לשלושה ראשון. כשכר על שלוש מצוות שמוזכרת בהם המילה ראשון, השביתה ממלאכה, ביום הראשון של חג הפסח, השביתה ביום הראשון שבתון של חג הסוכות, ומצוות ולקחתם לכם ביום הראשון מצוות לולב ואתרוג, בשכר שלוש מצוות זכו לשלושה הראשון, להכריץ זרעו של עשיו, ויצא הראשון אדמוני, ולבניין בית המקדש דכתיב כסא כבוד מראשון מקום מקדשנו, ולשמו של משיח דכתיב ראשון לציון הנה אינם. עד כאן דברי הגמרא במסכת פסחים.

זה רעיון דומה אבל עם לא מעט שינויים. בדומה לזה, במדרש רבה לפרשת תולדות וכך גם בפרשת אמור, המדרש אומר בזכות הולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון שנאמר אני ראשון ואני אחרון, פורע לכם מן הראשון זה עשו דכתיב ויצא הראשון, בונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב בי כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, ואבי לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב בי ראשון לציון הנה עינם. שוב רעיון די דומה אבל עם שינויים בנוסח הדברים. לא ניכנס לכל ההבדלים שיש בין המובאות האלו, הבדלים שרבי לוי יצחק מציין ומחדד, נציין כאן רק שניים מהם.

במדרש לפרשת תולדות ואמור, המדרש כותב בזכות. בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון נקבל את כל אותם דברים שמוגדרים כראשון. במסכת פסחים הגמרא לא כותבת בזכות אלא היא כותבת בסכר. בסכר שלושה ראשון. כסכר על המצוות שמוגדרות כראשון נזכה לכל אותם דברים. ואילו במדרש לפרשת בו, שם זה לא בשכר ולא בזכות, אלא בלי כל אזכור שכזה, שם המדרש כותב, ירשנו לכם, כביכול הקדוש ברוך הוא נקרא ראשון, יבוא הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון, ויבנה בית המקדש, ויפרע מי נשא ויבוא משיח. כאילו שזו מתנה שנקבל לא בשכר משהו ולא בזכות משהו. מה התוכן של ההבדלים האלו? של בשכר, של בזכות, ובלי כל הגדרה של זכר או זכות. ועוד הבדל משמעותי יש בין אותן מובאות, בשני המקומות האחרים שם מדובר על קיום מצוות שנקראות בשם ראשון, ובשכר או בזכות העובדה שנקיים מצוות שמוגדרות בשם ראשון, נקבל מהקדוש ברוך הוא את אותם סוגים של שכר שהם מוגדרים כראשון.

אבל במדרש לפרשת בו זה לא כתוצאה ממצווה מסוימת, אלא המדרש מדבר על הפסוק החודש הזה לכם ראש חודשים, העובדה שחודש ניסן הוא ראשון לחודשי השנה זו לא מצווה, זו מציאות. המדרש בעצם אומר שבגלל שחודש ניסן הוא החודש הראשון, לכן נזכה לכל אותם דברים שנקראים ראשון. מה המשמעות של ההבדל הזה? כפי שהוזכר קודם, המכתב הוא ארוך מאוד, עמוק מאוד. ניגע רק בתמצית ההסבר של רבי לוי יצחק.

הוא מרחיב ברעיון שמובא בתורת החסידות שיש שלוש רמות, שלושה אופנים של שפע אלוקי שעם ישראל מקבל. או בלשון של תורת החסידות, שלוש אופנים של איתארותא דלאלה, איתארות של מעלה, ‫ההשפעה של הקב'-ה. ‫אופן אחד, ‫התערותא דליאלה שבאה ‫מצדו של הקב'-ה, ‫שפע מהקב'-ה, ‫שלא מותנה בעשייה של האדם, ‫התערותא דליאלה שכלל ‫לא מותנית בהתערותא דלתתא, ‫וכיוון שהיא באה ‫רק מצדו של הקב'-ה, ‫היא לא תוצאה של העשייה שלנו, ‫לכן היא לא מוגבלת לפי ‫מה עשינו, כמה עשינו, ‫או אם בכלל עשינו משהו. אופן שני, יתרות דלעילה שבאה כתוצאה וכהמשך לעשייה שלנו, ליתרות הדלתתא, והשפע הזה הוא כבר מותנה באופן העשייה שלנו, בהתאם למה שעשינו, כך אנחנו זכאים לקבל שפע אלוקי, אופן שלישי, שפע אלוקי מרומם שלא מותנה ביתרות הדלתתא, אבל הוא מגיע אחרי העשייה שלנו, אחרי יתרות הדלתתא, למרות שהוא בא אחרי העשייה שלנו, אבל הוא לא כהמשך אליו, הוא לא כתוצאה ממנו, אלא זה אור אלוקי, נעלה מאוד, שהוא הרבה מעבר לעשייה שלנו.

העשייה שלנו רק מכשירה אותנו שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את האור האלוקי, אבל השפע הנעלה הזה כלל לא מותנה ולא מוגבל לפי היקף העשייה שלנו. אלו באופן כללי שלושה אופנים של שפע אלוקי, כזו שלא קשורה כלל למעשי אדם, כזו שהיא בהתאם וכתוצאה ממעשי אדם, וכזו שהיא באה אחרי מעשי אדם, אבל היא מרוממת מיחסיות למעשי אדם. שלושת האופנים האלו, כותב רבי לוי יצחק, הן שלוש המובאות של חז״ל, ומכך נובעים ההבדלים שבין ציטוט אחד לשני.

שתי המובאות של חז״ל במסכת פסחים ובמדרש לפרשת תולדות, עוסקות בשפע האלוקי שמגיע כהמשך ותוצאה מעשיית האדם. לכן חז״ל אומרים שהן כתוצאה מקיום מצוות. במסכת פסחים, כשכר על קיום שלוש מצוות שקשורות למילה ראשון, זוכים לקבל שלושה סוגי שכר, או הציטוט מהמדרש לתולדות, בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון, שם מדובר על שפע אלוקי שבא כתוצאה ממעשה האדם.

וההבדל ביניהם הוא, במסכת פסחים כתוב בשכר, בשכר שלושה ראשון, שהמובן של שכר הוא מה שהעובד מקבל לפי וכתוצאה מהיקף העבודה שלו. השכר הזה הוא התערות דלעילה שבא כהמשך ובהתאם לעשייה של האדם. לכן בגמרא כתוב, בשכר שלושה הראשון. לעומת זאת במדרש לפרשת תולדות, שם כתוב בזכות, בזכות מצוות ולקחתם לכם, שזכות זה לא שכר, זה הרבה מעבר לזה. וזה השפע האלוקי, התערות דלעילה, שאומנם מגיע אחרי עשיית האדם, אחרי קיום המצוות, אבל הוא הרבה מעל ומעבר לעשייה, הוא בזכות.

אבל אצלנו, במדרש בפרשת בו, שם מדובר על התערות דלעילה שלא מותנית כלל בעשייה של האדם. זה שפע אלוקי שמגיע לגמרי מצידו של הקדוש ברוך הוא, ולא קשור לעשייה שלנו. לכן שם לא מדובר על מצווה מסוימת, אלא חודש ניסן, עצם היותו חודש ראשון, ראשון הוא לכם לחודשי השנה, בגלל זה הקדוש ברוך הוא מצידו יביא לנו את כל אותן מתנות של ראשון. או אם נצטט שוב את לשון המדרש, ראשון הוא לכם, כביכול הקדוש ברוך הוא נקרא ראשון, שנאמר אני ראשון ואני אחרון, ציון נקרא ראשון, שנאמר כסא כבוד מרום, מראשון מקום מקדשנו, עשו נקרא ראשון, שנאמר ״ויצא ראשון אדמוני, ומשיח נקרא ראשון, שנאמר״, ראשון לציון, איני הינם, יבוא הקב' שנקרא ראשון, ויבנה בית מקדש שנקרא ראשון, וייפרע מן עשו שנקרא ראשון, ויבוא משיח שנקרא ראשון, בחודש הראשון.

יעזור ה' שכל היהודים האלה יהיו בחודש הראשון, הנוכחי, בחודש ניסן הקרוב.