חודש אייר - אייר ואדר, אור ובגד

דוד המלוך אומר בספר תהילים, עוטה אור כשלמה. הקדוש ברוך הוא עוטף את השמיים עם אור, כמו שבגד, שלמה, עוטף ומלביש את האדם. מה המשמעות הפנימית של הפסוק, ומה הקשר שלו לחודש אייר? רבי לויצחק מסביר את התוכן הפנימי של הפסוק, עוטה אור כשלמה. שלמה, בגד, זה כיסוי חיצוני, כיסוי גשמי על האדם. אבל אור זה ביטוי לדבר נעלה ומרומב ביותר.

אור וסלמה הם משל על שני חלקים של התורה, שלמה היא כנגד חלק הנגלש שבתורה, ואילו אור הוא כנגד חלק הנשתר שבתורה, פנימיות התורה, אור הוא כנגד מוסר אביך, שהיא ספירת החכמה, וסלמה היא כנגד תורת אמיך, ספירת הבינו. פנימיות התורה, והנגלש שבתורה, מקבילים לחודשים יר והדר, המילה יר, דומה למילה אור, כך שחודש אייר שייך לפנימיות התורה. זה החודש שחל בו ל״ג בעומר, יום ההילולה של רבי שמעון בן יוחאי, שגילה את פנימיות התורה.

ואילו המילה אדר היא מלשון בגד. כמו שהפסוק מתאר את עשו כשהוא נולד, כולו כעדרת שיער, כאילו הוא לבוש בבגד של שיער. או כמו שהנביא זכריה אומר, עדר היקר, הבגד היקר. כך שאדר, בגד, תורת ימיך, הוא כנגד חלק הנגלה שבתורה. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שבחודש אדר חל חג הפורים, שעל מגילת אסתר וההלכות שהן מבחינת תורת אמך, ספירת הבינה, אומרים חז״ל שהם לא יתבטלו גם לעתיד נרוא.

ודוד המלך מדמה את האור לשלמה, עוטה אור כה שלמה. הוא מדגיש שיש קשר בין פנימיות התורה והנגלה שבתורה, בין חודש אייר לחודש אדר. ורבי לוי יצחק כותב שהדבר מרומז בסימן שמובא בהלכה לידיעת קביעת הימים בשבוע שבהם יכוֹלו החגים, מובא בהלכה הסימן פִִֵּּּי, שהתוכן שלו הוא פְְַּּ֥֨' -P' הְ כנגד יום הפורים, לְְֶ'ְּ֣-ְַ' כנגד לְֲ׳ְי, -L'z' -G' -L'G' -L'EK'K'F' שהתוכן שלו הוא פ' ל'ג. פ' הוא כנגד יום הפורים, ול'ג כנגד ל'בעומר. והסימן פלג הוא, שבאותו יום בשבוע שחל בו פ' פורים, באותו יום בשבוע יחול גם ל' יום ל'בעומר.

כי התוכן הפנימי שלהם הוא אחד, פורים ול'בעומר קשורים ביניהם בתוכן, שניהם שייכים לתורה. פורים, חודש אדר, שלמה, לנגלה שבתורה, ול'בעומר, חודש אייר, אור לפנימיות התורה. זה עומק ההשוואה של דוד המלך, אותה אור כסלמה.