הספירה הכפולה

בחומש דברים, התורה מצווה על ספירת העומר. שבעה שבועות תספור לך, מאחל חרמש בקמא, תספור לך, שבעה שבועות. כשנשים לב לאופן הכתיבה שלהם בספר תורה, נראה שהמילה שבועות הראשונה, כתובה בכתיב חסר, והמילה שבועות, שבסוף הפסוק, כתובה בכתיב מלא. נדבר על זה קצר. זו הורים, שר הורים, שר הורים, לרה״�. חי�.

כהר). מפה. ה'י. בסוף פרשת ראה, התורה מצווה על ספירת העומר, שבעה שבועות תספור לך, מחל חרמש בקמא, תספור לך, שבעה שבועות. כשנראה איך הפסוק הזה כתוב בספר תורה, נראה שהמילה שבועות הראשונה, שבעה שבועות תספור לך, כתובה ללא האות-ו, ואילו המילה שבועות, שבסיום הפסוק, תספור לך, שבעה שבועות, כתובה עם האות-ו. רבי לוי יצחק מסביר את תוכן הדברים, על-פי פנימיות התורה. התורה.

האות ו מסמלת את שש המידות. בשם יקוווי, האותיות יקי הם כנגד חוכמה ובינה, אות ו כנגד שש המידות, ואות ה האחרונה כנגד ספירת המלכות. ובספירת העומר שאנחנו סופרים כל יום, אנחנו מתקנים את עצמנו ואת העולם, מזכחים את עצמנו מהשלילה שדבקה בנו, מתקנים את שבע המידות. כמו שאנחנו אומרים בנוסח הריבונו של עולם שאחרי ספירת העומר, כותוֹ - שְְֵַׁ֥֤֥֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֫� כך וכך יום שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים לעומר. ובתורת הקבלה מובא שהימים הם כנגד שש המידות, זא, והשבועות הם כנגד ספירת המלכות. נעמיד קצת בנושא. מובא בכתבי האריזה ששבע מלכי תאו, המלכים של צד השלילה, מוזכרים בתורה פעמיים. פעם ראשונה בחומש, בסוף פרשת וישלח ופעם שנייה בספר דברי הימים.

שבעת המלאכים המוזכרים בחומַש, בתָָּּה, הם כנגד מלכי תאו, כפי שהם בשש עמידות, בזו, ושבעת המלאכים שמוזכרים בכתובים, הם כנגד מלכי תאו, כפי שהם בספירת המלכות. הדבר מקביל לפעמיים, שבע סמלים של מלכי תאו, שהיו בחלומות פרעה, שבע פרות הרעות, ושבע השיבולים הרעות, והתוכן של ספירת העומר, הספירה הכפולה, הן מניעת הימים, והן מניעת השבועות, שבועות, היא כדי שנת‫הר משני סוגי הקליפות האלו, גם מ-7 מלכי תואו של 6 עמידות, וגם מ-7 מלכי תאוו של ספירת המלכות. וזה תוכן נוסח ה'ריבונו של עולם'שאנחנו אומרים, כדי לתארנו מקליפותינו ומתאומותינו, על ידי ספירת העומר, באופן כפול, גם ספירת ימים, וגם ספירת שבועות, גם זיכוך של 6 עמידות של תאו, וגם זיכוך ספירת המלכות של תאו, אנחנו נת‫הר ים גם מקליפותינו, וגם מטומאותינו. לפי ההבנה הזו, נחזור לפסוק שאיתו פתחנו.

שבעה שבועות תספור לך, תספור לך שבעה שבועות. כמו שהוזכר קודם, האות ו היא כנגד שש עמידות, לכן המילה שבועות הראשונה, שהיא כנגד ספירת המלכות, שזו הוראה לתקן את ספירת המלכות של תוהו, לא מופיעה בה האות ו שמורה על שש עמידות. והעובדה שהמילה שבועות שכנגד ספירת המלכות כתובה בכתיב חסר, דבר שמבטא חיסרון, גם זה מבטא את אותה ההבנה. ספירת המלכות היא כנגד הירח, ובירח יש ימים שהוא עם חיסרון, לכן המילה שבועות שכנגד ספירת המלכות, כתובה עם חיסרון, בכתיב חסר, ואילו המילה שבועות, שבסוף הפסוק, שהיא כנגד שש עמידות, היא כתובה עם הער׳-ו' שכנגד שש עמידות, וכמו ששש עמידות משפיעות, שפע, לספירת המלכות, ולכן שש עמידות משולות לשמש, בשמש שמאירה לירח לספירת המלכות ובשמש הרי אין חיסרון היא תמיד במילואה לכן גם המילה שבועות שבסיום הפסוק כתובה בכתיב מלא היא מאות ו'.