״ההוא יומא״

בסוף ספר הזוהר, באהיד רזוטה, מתואר באריכות על מה שהיה ביום ההסתלקות של רבי שמעון בן יוחאי. ואהיד רזוטה פותח במילים תנא בהאו יומא דרבי שמעון בא לסתלקה מן עלמא. שנינו באותו היום שרבי שמעון עמד להסתלק מן העולם וכולי. יום פטירתו של רשבי מכונה בתואר ההוא יומא. ובמילים הפשוטות לכאורה אלו יש עומק גדול.

הזוהר פותח ומגדיר את יום ההסלקות של רבי שמעון בן יוחאי, יום ל״ג בעומר, בתואר ההוא יומא תנא בההוא יומא דרבי שמעון בעל אסתלקה מן עלמא. זה לא רק תיאור מילולי של היום ההוא, אלא אלו מילים קדושות ובכל מילה בזוהר יש עומק מופלא. בביאורים שלו על הזוהר, רבי לוי יצחק מביא הרבה פעמים את דברי ניצוצי האורות על הזוהר, שכותב שהבחינה הפנימית של רשב״י היא בחינת ספירת הדעת, ועל פי זה יוסבר גם התוכן הפנימי של המילים ההוא יומא כיום ההסתלקות של רשבי שהוא בחינת הדעת.

ניגע בקצרה בשתי נקודות שקשורות עם השמות של הקדוש ברוך הוא שקשורות עם ספירת הדעת שהיא הבחינה של רשבי. מובא בספרי קבלה שהשם של הקדוש ברוך הוא של ספירת הדעת הוא שם א' ה' ור' ה'. ספירת הדעת היא בקו האמצעי הקו שמאחד את קו הימין וקו השמאל, את החוכמה והבינה. השם של הקב'-ה של ספירת החכמה הוא שם י״כ-ו״ו, והשם של הקב'-ה של ספירת הבינה הוא שם א-ה-י״ה, וספירת הדת, כפי שהוזכר, מאחדת את שני הקווים, וגם השם של הקב'-ה של ספירת הדת הוא שילוב של שני השמות האלו, השם א-ה-ו-ה, השם של ספירת הדת, הוא שילוב של השם א-ה-י״ה של הבינה, ושל השם י״כ-ו-ה של החכמה, שתי האותיות הראשונות שלו, א'-ה, הן האותיות הראשונות של שם א' ה' י' כ' ושתי האותיות האחרונות שלו, ו' כ' הן האותיות האחרונות של שם י' כ' ו' כ' זו הנקודה הראשונה שנציין לעצמנו, השם של ספירת הדת הוא שם א' ה' ה' ה'.

נקודה שנייה שצריך לדעת הוא, על הפסוק בספר שמואל, כי כל דעות ה' אומרים חז'ל, גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות, הדעה, ספירת הדת, יש לה חשיבות גדולה, כי היא ניתנה בין שתי אותיות, היא כתובה בין שני שמות של הקדוש ברוך הוא, בין השם קל לשם יקווק, כי קל דעות יקווק. ספירת הדעת קשורה עם השמות קל ויוקווק. אחרי שנגענו בשתי הנקודות האלו, שהשם של ספירת הדעת הוא שם א' ה' ה' ה', ושהדעת קשורה לשמות קל והוויה, נחזור לדברי הזוהר בתיאור יום ההילולה של רשב״י, שהבחינה של רשב״י היא כפי שהוזכר בחינת הדעת.

הזוהר פותח ואומר על יום ל״ג בעומר ההוא יומא. במילים האלו מרומז ספירת הדת. המילה ההוא אלו אותן אותיות של השם אה וו ה, כך שהמילה ההוא מרמזת על בחינת הדת. והשמות כל הוויה הן בגימטריה 57, כל 31, יכווק 26 ויחד הם 57, וזו גם הגימטריה של המילה יומא 57, כך שהפתיחה במילים ההוא יומא מרמזות על הבחינה של רשבי כבחינת הדעת, גם המילה ההוא וגם המילה יומא.

רבי אלב יצחק גם כותב שהגימטריה של שני המילים האלו, ההוא יומא, הוא שבעים וארבע. יומא הוא כפי שהוזכר חמישים ושבע, והמילה ההוא היא בגימטריה שבע עשרה ויחד הם שבעים וארבע, וזה גם הערך המספרי של האותיות ד' ע', השורש של המילה דעת. והאותיות ע' ד' קשורות כמובן ללג בעומר, כפי שמובא לציטוט מהפסוק, ויעקב קרא לו גל עד, שהמילים גל עד מרמזות על הבחינה של רשבי, שהוא גילה במובן של גל את הסודות של פנימיות התורה, והוא הסתלק ביום ל״ג בעומר. כך שגל עד מרמז על רשבי גם בגלל הגל וגם בגלל העד.