״והופע בהדר גאון עזך״

בתפילות ראש השנה אנחנו פונים אל הקדוש ברוך הוא ואומרים והופע בהדר גאון עוזיך על כל יושבי תבל ארצך. נעסוק בפירוש הפנימי של המילים האלו. מה התוכן שלהם לפי הביאור של רבי לוי יצחק? בעשרת ימי תשובה של שנת תרצ״ז רבי לוי יצחק שולח לרבא מכתב שפותח במילים והנני מברך אותך ממעמקי ליבי ונפשי יחד בחתימה וגמר חתימה טובה ומאושרה, אותך ואת זוגתך תחיה יחד, כי יהיה לכם שנת חיים ושלום, שנה טובה ומתוקה וכל טוב בגשמיות ורוחניות.

והמשך המכתב עוסק בתוכן הפנימי של יום ראש השנה ועל הקשר שלו עם לידת בנים. ובתוך הדברים רבי לוי יצחק מסביר את התוכן הפנימי של קטע התפילה שצוין קודם, והופע בהדר גאון עוזיך על כל יושבי תבל ארצך. עולם התיקון, בשונה מעולם התוהו, הוא עולם של לשבת יצרה. התוכן לשבת יצרה הוא לדעת ילידים קיום העולם רבי לויצחק כותב שהתוכן הזה הוא לא רק התוכן של עולם התיקון אלא כבר במקור ובשורש של עולם התיקון בספרי קבלה מובא על מלכי אדום שהתורה מונה בסוף פרשת בה ישלח שהם כנגד שבע מלכי טהו שבע המלכים של עולם התהו שקדם לעולם התיקון אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך בישראל מלכים של אדום, עולם התוהו, שמלכו לפני מלכי ישראל, לפני עולם התיקון, והתורה מונה שם שבעה מלכים, מבלע בן בא�ור ועד בעל חנן בן אחבור.

ואחריהם מופיע המלך השמיני, המלך הדר. וימלוך תחתיו הדר, ושם עירו פעו, ושם אשתו מהיטבעל, בת מטרד, בת מי זהב. ובספרי קבלה מובא שהמלך השמיני הדר הוא המקור של עולם התיקון. במקום אחר רבי לוי יצחק מציין לעובדה שהמלך הזה, הדר, הוא היחיד מכל המלכים שהתורה מציינת את העובדה שהוא היה נשוי ומה השם של אשתו, ושם אשתו מהיטב אל, כך שהפרט הזה מרמז כאמור על התוכן של עולם התיקון, על נישואין, על לשבט יצרה. והשם של המלך הזה, הדר, השורש של עולם התיקון, השורש של עולם מתוקן של לשבט יצרה, מרומז במילים שאנחנו אומרים בתפילת ראש השנה, והופע בהדר. ורבי לוי יצחק כותב שלא רק הדר מרומז בקטע התפלה הזה, אלא גם השם של אשתו, מהי תבל, גם הוא מרומז כאן.

הגימטריה של מהי תבל הוא 97, וזו גם הגימטריה של המילה עוזך, שגם היא 97, והופע בהדר גאון עוזך. במילים האלה מרומזים שניהם, גם הדר וגם מהי תבל. כפי שהוזכר קודם, התורה מציינת לא רק את השם של הדר ושל אשתו, אלא היא גם כותבת מה היה השם של העיר שלו, ושם עירו פעו. והאותיות של המילה פעו מופיעות בתוך המילה והופע. והופע בהדר גאון וזכה. בנוסח התפילה כותב שהגילוי הזה של והופע בהדר וזכה הוא באופן של גאון. והופע בהדר גאון וזכה. רבי לוי יצחק כותב שאחרי שמבררים את התוהו על ידי התיקון, התוהו מתעלה אל מקום נעלה מאוד מעל עולם התיקון. ואחת הדוגמאות לכך היא מהתוכן של יום ראש השנה עצמו.

התקיעה בראש השנה היא לא על ידי קול צעקה של אדם, שאדם שהוא בגימטרייה מה מסמל את התיקון, אלא תקיעה על ידי קול של שופר, קרן של בהמה, שבהמה ביחס לאדם והבהמה שהיא בגימטרייה בהן מסמלת את עולם התוהו. כי התוהו אחרי הבירור שלו מתעלה גבוה יותר מעל עולם התיקון ולכן התקיעה היא בשופר בקרן של בהמה.

רבי לוויצחק מוסיף רמז בקשר שבין התקיעה בשופר של ראש השנה לתוכן הזה של והופע בהדר גאון וזכה, והוא כותב שהשיעור המינימלי של השופר הוא טפח, והגימטריה של טפח היא 97 כמו הגימטריה של המילה וזכה, והופע בהדר גאון וזכה. וכיוון שהתוהו המבורר מתעלה למקום גבוה מאוד, לכן ההתעלות הזו מרומזת במילה גאון, בהדר גאון וזכה.

וההמשך של הקטע הזה בתפילה הוא על כל יושבי תבל ארצך. שהגילוי הזה של השורש של עולם התוהו, והופע בהדר גאונו זכה. הגילוי של הדר מיטב אל פעו הוא על כל יושבי תבל ארצך. מה תוכן הדברים? רבי לוי יצחק מסביר שהגילוי הזה הוא כדי לברר את עולם התוהו. והשורש של עולם התוהו, המלך הראשון של מלכי אדום, הוא כפי שהוזכר קודם, המלך הראשון היה בלע בן באור. והגימטריה של השם שלו, בלע 102 בן 52 באור 278, ביחד הם 432 וזו גם הגימטריה של המילה תבל 432. כי הגילוי הנעלה של וּהֹפָה בָּהָדָּר גאון וּזֶּהּוּךָ הוא כְּדֵיְלְאֶרֶרְרְת הַתּוּהוּ את בֶּלָע בֶּן בּּאוֹרְאֶרְת תְּבֶלְעּלְעְת תְּבֶלְעָלְעָלְעָלְעָלְעָלְעָלְע� נתברך על כולנו ברחמיו וחסדיו המרובים שנת חיים ושלום, שנה טובה ומתוקה, שנת פרנסה, כלכלה והצלחה בגשמיות וברוחניות, שנה שבה ימלאו כל משאלות לבבינו לטובה בגשמיות וברוחניות, ונזכה לראות מכם דור ישרים מבורך, זרע ברך השם, ומכל אחיך יחיו בתוך כלל ישראל.

אמן.