גם ״טובה״ וגם ״מתוקה״

לקראת ראש השנה אנחנו מאחלים לשנה טובה ומתוקה. מה המשמעות של האיחול הכפול הזה? גם טובה וגם מתוקה? ואיך הדברים מרומזים בשם של החג, ראש השנה? באחד המכתבים שרבי לוי יצחק שלח לרבי לקראת ראש השנה, הוא מסביר את המשמעות של האיחול הכפול שנה טובה ומתוקה. טובה הוא כותב, זה מצד החסדים, טוב זה טוב, ברור וגלוי, וזה ביטוי של מידת החסדים, והאיחול מתוקה זה דבר שהיה לו טעם אחר והוא הומתק. האיחול הזה, הוא כותב במכתב, הוא מצד הגבורות שנמתקו. גבורה שהומתקה. מה תוכן הדברים?

ראש השנה זה זמן בו נדרשת המתקת הגבורות. יום ראש השנה זה יום של דין. היום הראשון של ראש השנה הוא יום של דינא קשיא, יום של דין קשה, ועל ידי התקיעת בשופר ממתיקים את הגבורות. רבי לוי יצחק כותב שהנושא של גבורות מרומז במילה שופר עצמה. המילה שופר מורכבת מהאותיות ש, ו, פ, ר. האותיות פ, ו, שהן בגימטרייה 86, מרמזות על שם אלוקים, השם של מידת הגבורה שהוא בגימטרייה 86, והאותיות ש, ר, מרמזות על חישובים שונים של השם הזה, שם אלוקים.

האות ש, שהערך שלה הוא 300, מרמזת על שם אלוקים, כמו שהוא נכתב במילוי י' כאשר כותבים את השם אלוקים, עם האותיות הממלות את כל אחת מחמש האותיות של השם הזה, עם האותיות שנשמעות כשמבטאים את השם, את האותיות של השם הזה, השם הזה הוא א'-ל'-ה'-י'-מ' והמילוי שלו הוא א'-ל'-ה'-ה'-י' המילוי של האות-ה' עם האות-י'ת' וזה נקרא מילוי-י'-י'-מ' הערך של א' הוא 111, ל' הוא 74, ה' י' זה 15, י' 20, מ' 80, ויחד הם 300, וזה כנגד האות ש' של שופר. האות ר' של שופר היא כנגד שם אלוקים כשהוא נכתב בריבוע, כמו שזה נקרא בספרי קבלה. הכתיבה בריבוע היא באופן הבא א', א', ל', א', ל', ה', א', ל', ה', י', א', ל', ה', י', מ', א', 1', א', ל'31, א', ל', ה'36, א', ל', ה', י'46, א', ל', ה', ימ'86, ויחד הם 200, וזה כנגד האות ר'.

כך שהמילה שופר, עם כל האותיות שמרכיבות אותה, ש', ו', פ', ר', מבטאת את התוכן של גבורות. שופר מסמל דין וגבורה, וראש השנה הוא יום של דין, ואילו הפעולה של התקיעה בשופר היא ממתיקה את הגבורות של ראש השנה. ורבי לוי יצחק כותב שהדבר מרומז בערך המספרי של השם ראש השנה. הערך של ראש השנה הוא 861. ראש 501, השנה 360, ויחד הם 681. מה התוכן של המספר הזה? הוזכר קודם שהשם של מידת הדין הוא שם אלוקים, והוא בגימטריה 86. ועשר פעמים השם הזה, עשר פעמים התוכן של גבורה ודין, עשר פעמים 86 זה 860. וראש השנה, זה 860 ועוד אחד. זה עשר פעמים שם אלוקים, אבל עם תוספת של עוד אחד.

והתוספת הזו מבטאת משהו יותר מהגבורות, משהו גבוה יותר. התוספת שממתיקה אותם. ראש השנה הוא יום של דין וגבורות, והתקיעה בשופר ביום הזה זה משהו שמעבר לגבורות. תקיעות שממתיקות את הגבורות והדין. 860 ועוד אחד, ההמתקה של הגבורות. בהמשך המכתב, רבי לוי יצחק מציין לספר התניא, שם בחלק איגרת הקודש, אדמור הזקן מדבר על ראש השנה, שמכונה בפסוק מראשית השנה, והמילה מראשית כתובה בתורה כשהיא חסרה בלי אוט א', והחסר הזה מרמז על האור האלוקי שמסתלק מהעולם בערב ראש השנה, שההסתלקות של האור האלוקי מהעולם זה תוכן של גבורות, ועל ידי התקיעות ביום ראש השנה כותב אדמור הזקן שנמשך אור חדש עליון יותר. התקיעות בשופר מביאות לכך שיימשך לעולם אור וחיות אלוקיים חדשים ונאלים מאוד.

והאור החדש הזה, שנמשך על ידי התקיעות, מרומז באות א', ראשית השנה עם האות א', כמעט תוספת של אחד, של א', על ה-860. 861, שזה הערך של ראש השנה, האחד שממתיק את הגבורות. הרב אלי ויצחק ממשיך במכתב ומרחיב בתוכן של ראש השנה על פי הקבלה, והוא מסיים את המכתב ביחולים לרגל השנה החדשה. יחדש השם יתברך עליכם ועלינו ועל כל עמו בית ישראל, שנת חיים ושלום, שנה טובה ומתוקה, שנה שבה יתמלאו כל משאלות לבבינו לטובה ולברכה, שנה שבה נתראה כולנו יחד בגיל חדווה ושמחה, בגשמיות ורוחניות, שנת חירות וקיבוץ גלויות על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.