ראש השנה - למשמעות האיחול ״לשנה טובה ומתוקה״

לקראת ראש השנה אנחנו מאחלים זה לזה לשנה טובה ומתוקה. מה המשמעות האיחול הכפול הזה, גם טובה וגם מתוקה? ואיך הדברים מרומזים בשם של החג ראש השנה? בערב ראש השנה של שנת תרצ', יום שישי, כט באלול שנת תרפט, רבי לוי יצחק שלח מכתב לרבה ולרבנית, מכתב ברכה לקראת ראש השנה.

אגב, מעניין לציין שאת המכתב הוא לא שלח מעיר הרבנות שלו. המכתב לא נשלח מיקטרינוסלב, אלא מהעיר ניקולאייב, עיר המגורים של חמיב. רבי לוי יצחק התמנה לרב ביקטרינוסלב בשנת תרסט, וכעת, עשרים שנה שעוכבה רב העיר, הוא שולח מכתב בערב ראש השנה ממקום אחר. וזו נקודה שדורשת מסגרת לעצמה, ולא כאן המקום לעסוק בזה. את המכתב הוא פותח באיחולי ברכה, ממעמקי תעלומות ליבי, הנני מברך אתכם לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה, לשנה טובה ומתוקה תכתבו ותחתנו.

ורבי אלי יצחק מסביר מה משמעות האיחול הכפול, גם טובה וגם מתוקה. הוא מסביר שטובה זה מצד החסדים, כמו שהוא כותב שם. טוב זה טוב ברור וגלוי, וזה ביטוי של מידת החסדים. אבל מתוקה זה דבר שהיה לו טעם אחר והוא הומתק. והאיחול הזה, כפי שהוא כותב, הוא מצד הגבורות שנמתקו. גבורה שהומתקה.

הוא מסביר במכתב שהתוכן של ראש השנה הוא המתקת הגבורות. ראש השנה זה יום של דין. היום הראשון של ראש השנה זה יום של דינא קשיא, דינים קשים, ועל ידי התקיעות בשופר נמשכים גבורות ממותקות. רבי לויצחה כותב שהנושא של המתקת הגבורות על ידי השופר מרומז במילה שופר עצמה.

המילה שופר מורכבת מאותיות שוו פר. האותיות פו שהן בגימטריה 86 מרמזות על שם אלוקים, השם של מידת הגבורה שהוא בגימטריה 86. והאותיות שר מרמזות על חישובים שונים של השם אלוקים. האות ש, שהערך שלה הוא 300, מרמזת על שם אלוקים כמו שהוא נכתב במילוי יוד.

כאשר כותבים את השם הזה עם האותיות הממלאות אותו, והן מלאות עם האות יוד. השם הוא א', ל', ה', י', מ' סופית, והמילוי שלו הוא א', ל', ה', עם האות יוד שממלאת אותה, מילוי יוד, יוד, מ', א', 111, ל', 74, ה', י', 15, י', 20, מ' 80 ויחד הם 300 וזה כנגד האות ש' של שופר.

האות ר' של שופר היא כנגד שם אלוקים כשהוא נכתב בריבוע באופן הבא א', א', א', א', ה', י', א', ל' ה', י', א', א', 1, א', ל' 31, א', ל' ה' 36, א', ל', ה' 46, א', ל', ה', י' מ' 86 ויחד הם 200 וזה כנגד כך שהמילה שופר, עם כל האותיות שמרכיבות אותה, מבטאות את התוכן של גבורות.

והתקיעה בשופר היא כאמור ביום ראש השנה, שהוא יום של דין, ועל ידי התקיעה בשופר ממתיקים את הגבורות של ראש השנה. ורב אלי יצחק כותב שהדבר מרומז בערך המספרי של השם ראש השנה. הערך של ראש השנה הוא 861, ראש 501, השנה 360, ויחד הם 861. מה התוכן של המספר הזה? הוזכר קודם שהשם של מידת הדין הוא שם אלוקים, שהוא בגימטריה 86. ועשר פעמים השם הזה, עשר פעמים התוכן של גבורה ודין, עשר פעמים 86 זה 860. וראש השנה זה 860 ועוד אחד. יום של דין, אבל עם תוספת. והתוספת הזו מבטאת משהו יותר מהגבורות. משהו שהוא גבוה יותר, תוספת שממתיקה אותם. ראש השנה הוא יום של דין וגבורות, והתוכן של תקיעת השופר ביום הזה הוא משהו שמעבר לגבורות.

תקיעות שממתיקות את הגבורות והדין. 860 ועוד אחד, ההמתקה של הגבורות. רבי לוי יצחק מציין במכתב שלו לספר התניא לאיגרת י״ד, שם הדמויר הזה כן מדבר על ראש השנה שמכונה בפסוק מראשית השנה, והמילה מראשית כתובה בתורה כשהיא חסרה, בלי האות א'. והחסר הזה מרמז על האור האלוקי שמסתלק מהעולם בערב ראש השנה, שההסתלקות של האור האלוקי זה תוכן של גבורות, ועל ידי התקיעות ביום ראש השנה נמשך אור חדש עליון יותר, והאור הזה מרומז באות א', כמו התוספת של 1, א' על ה-860, האחד שממתיק את הגבורות. רבי אלי ביצחק ממשיך ומרחיב במכתב בנושא של ראש השנה על פי הקבלה, ובסיום הוא חוזר לאיחולים לקראת השנה החדשה. יחדש השם יתברך עליכם ועלינו ועל כל עמו בית ישראל שנת חיים ושלום, שנה טובה ומתוקה, שנה שבה יתמלאו כל משאלות לבבינו לטובה ולברכה, שנה שבה נתראה כולנו יחד בגיל חדווה ושמחה, בגשמיות ורוחניות, שנת חירות בקיבוץ גלויות על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.