הניגוד בין ״קטניות״ ו״פסח״

יום חי בניסן זה יום ההולדת של רבי לוי יצחק נשמתו עדן. הוא נולד בשנת תרל״ח לפני 148 שנה. לכבוד היום הזה נעסוק בנושא של קטניות בחג הפסח מתוך התורה שלו. החסיד הרב יוסף גולדברג, שלימים היה ראש ישיבה תומכית מימים בברנואש שבצרפת, סיפר על זיכרון שלו מרבי לוי יצחק מאחת השבתות שהוא היה בקתרינה סלומה.

רבי לוי יצחק אמר לו שמבלי להיכנס לדיון ההלכתי, אם מותר לאכול קטניות בחג הפסח, אבל מצד שורש הדברים, השורש של חג הפסח והשורש של קטניות הם מנוגדים אחד לשני. הרב גולדברג לא סיפר האם רבי לוי יצחק הסביר את הרחבת הדברים או שרק ציין את העובדה הזו. אבל בתוך אחד הביאורים של רבי לוי יצחק יש כמה שורות שעוסקות בדיוק בנושא הזה. הוא כותב כך שני השמות של הקדוש ברוך הוא, השם י״כ״ו״כ והשם אלוקים, כל אחד מבטא תוכן אחר. שם הוויה זה שם של גילוי אלוקות, ואילו שם אלוקים, שהוא בגימטריה הטבע, מבטא העלם והסתר על אלוקות. הבורא מסתתר, הוא בהלם בתוך לבושי הטבע. בהגדרה אחרת, שם הוויה, אלוקות בגילוי, נקרא מוכין דגדלות, ושם אלוקים, אלוקות בהסתר, נקרא מוכין דקטנות.

נשתמש במושגים האלה של מוחין דגדלות ומוחין דקטנות בהשאלה לגידולים של מאכל מעולם הצומח. יש חיטה שממנה אופים מצות לחם עוני, ויש קטניות שהן סוג של עדשים. האותיות ל'-ח' מ' סופית מרמזות על מוחין דגדלות. חז'ל אומרים, אין התינוק יודע לכרות אבא עד שיטעם טעם דגן. האכילה של תבואה דגן יוצרת הגדלה וחוכמה במוחין של התינוק. והדבר מרומז בכך שהגימטריה של ל״ח מ״ס, 78, זו הגימטריה של שלוש פעמים ש״ו. 26 כפול 3 הם 78. כך שלחם מבטא מוחין דגדלות. לעומת זאת, קטניות, שהן מלשון קטנות, מבטאות מוחין דקטנות. זה ביטוי של צמצום, של גבורות. זו הסיבה שמאכל של אבל, לא עלינו, זה עדשים, קטניות, כי הוא נמצא במצב של גבורות.

אגב, העדשים, הקטניות האלו, הן בצבע אדום, שגם הוא מרמז על גבורות ודינים. כך שאכילה של לחם, שלוש פעמים שם יו כו וק, זה כנגד מוחין דגדלות. ואכילה של קטניות, זה מוחין דקטנות, וזה כנגד שם אלוקים. מכיוון שקטניות הן בתוכן של דינים וגבורות, מוחין דקטנות, לכן לא אוכלים אותן בחג הפסח. חג הפסח זה חג של יציאה ממצרים, יציאה ממצב של קטנות, של גבורות. חג הפסח זה זמן של חסדים של הקדוש ברוך הוא. השם מצרים מרמז על מיצר, הגבלה, צמצום, גבורות, ובתורת החסידות מובא שמצרים מבטאת מיצר הגרון. הגרון הוא מעבר צר בין המוח לבין הלב. המוח מבין אלוקות, המוח מבין מה נכון, אבל במעבר מההבנה ללב, מהשכל אל הרגש של המידות, ההבנה עוברת במעבר צר ומוגבל דרך מיצר הגרון.

וזה המצרים שבגוף. לכן גם האותיות של פרעה, מלך מצרים, אלה האותיות של העורף, העורף שממוקם מאחורי הגרון. והערך של המילה גרון הוא 259, וזה גם הערך של שלוש פעמים אלוקים עם הכולל. אלוקים זה 86, ושלוש פעמים 86 הם 258, ועם כללות המילה, תוספת של אחד, יחד הם 259 כמו גרון. כך שמצרים, מיצר הגרון שייך לשם אלוקים, מוכין דקטנות, בחינת גבורות, ואילו פסח, שהוא היציאה ממצרים, היציאה ממיצר הגרון, שייך לבחינת חסדים, לשם יתקווקה, למוכין דגדלות, ליציאה ממוכין דקטנות. כך שפסח וקטניות מנוגדים בתוכן הפנימי שלהם. או כמו שהרב גולדברג סיפר בשם רבי לוי יצחק, הם אינם תואמים על פי השורש שלהם. ולכן רבי לוי יצחק מסיים וכותב, לכן אין אוכלים אותם בפסח.