טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

ספירת העומר ול״ג בעומר

רבי עקיבא, רחל והתלמידים

רעיון לספירת העומר

ימי ספירת העומר קשורים עם תלמידי רבי עקיבא. בדקות הבאות נעסוק בדין שהמשנה כותבת לגבי כלי שמורכב משני כלים, בשאלה שהתלמידים של רבי עקיבא שאלו אותו על הדין הזה, בתשובה שרבי עקיבא השיב להם, וברמז מיוחד שרבי לוי יצחק מוצא בזה לרבי עקיבא ולאשתו רחל. במסכת כלים המשנה עוסקת בדין של כלי שמורכב משני כלים, כל אחד במידת נפח אחרת ויש דופן שמפרידה בין הכלים. והמשנה כותבת שלמרות שהכלי הוא אחד, אבל כיוון שיש לו שני חלקים וכל אחד עם מידת נפח אחרת, הוא נחשב כשני כלים, ואם אחד מהם נטמא, השני נשאר טהור. וכך היא כותבת רבְְְְְַַָָֹּ֣֥֥֥֤֥֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֨� הְְְְֳַּ֣֥֨'ְ֥'֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣֣ שיאנה להם רבי עקיבא, שימא הרובה אקרעיִים לחצי ארֹה, וכלי שנטמאו אחריו, לא נטמא תוכו.

יתכן, א-החלק הקטן, חצי ארֹה, קדם לרְוָה, קדם ל-חלק הגדול, כך שבעצם, חלק ארֹה, הוא, אקרְיִים, של ה'חלק ה'ק passion'י, כהְהֲדִים, ש-כלי, ש-החלק ש-הח). ה'חקְָּיְיְיְ״ֵֹֹ‼ה, החיצוני שלו נטמא, לא נטמא התוך שלו. כך שגם אם נטמא הרובע, אבל כיוון שייתכן והוא האחוריים של חצי הרובע, אז הוא לא מטמא אותו. וכיוון שאנחנו לא יודעים מי קדם למי, לכן אם אחד מהם נטמא, השני נשאר טהור. עד כאן דברי המשנה. רבי לוי יצחק מסביר בהרחבה את פרטי המשנה הזו, ובין הדברים הוא כותב שרובע הוא כנגד ספירת היסוד, וחצי הרובע כנגד ספירת המלכות. הדבר מרמז על אדם וחווה שהם כנגד הספירות יסוד ומלכות, ואופן הבריאה שלהם היה, כמו שכתוב בקבלה, דופן אחד לשניהם, כמו הדופן במשנה, הדופן שבין שני חלקי הכלי.

כיוון שהכלי של רובע הוא כנגד ספירת היסוד, התלמידים ניגשו לרבי עקיבא עם השאלה שלהם כי גם רבי עקיבא הוא בחינת ספירת היסוד. השם של האבא של רבי עקיבא היה יוסף, שיוסף, יוסף הצדיק, הוא כנגד ספירת היסוד. ורבי לוי יצחק מוסיף ומרחיב את הקשר בין רבי עקיבא לבין ספירת היסוד. את השם עקיבא אפשר לכתוב בשני אופנים. עקיבא עם האות ה' בסוף, ועקיבא עם האות א' בסוף. ולכל אחת משתי צורות הכתיבה האלו יש רמז במקורות.

הפסוק בתהילים, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, סופי התיבות של כל המילים האלו יוצרות את המילים רבי עקיבא עם ה'. והמילים בברכה של יעקב אבינו ליוסף מידי אביר יעקב משם רואה אבן ישראל, המילים אביר יעקב יוצרות את המילים רבי עקיבא עם האות א'. ורבי לוי יצחק כותב שהברכה הזו, אביר יעקב, שמרמזת על רבי עקיבא, היא הברכה ליוסף, שהוא כאמור מבחינת ספירת היסוד.

וגם הפסוק אור זרוע לצדיק מציין את המילה צדיק, שהמילה הזו קשורה עם ספירת היסוד, צדיק יסוד עולם. כך שבשני אופני הכתיבה של השם עקיבא, עם א' או עם ה', השם של רבי עקיבא קשור עם ספירת היסוד. ולכן התלמידים באו אליו עם השאלה על הכלי של הרובע, שגם הוא כנגד היסוד.

רבי עקיבא ענה להם, מניין לכם שהרובע הוא העיקר? אולי חצי הרובע קדם לו, והוא בעצם העיקר. והחלק של הרובע הוא רק אחוריים וחלק חיצוני של חצי הרובע. התוכן הפנימי של התשובה שלו היא, אמנם באופן גלוי ספירת היסוד רובע נעלית וגבוהה מספירת המלכות, מחצי רובע, אבל השורש והמקור של ספירת המלכות הוא נעלה מזה של ספירת היסוד. אם מסתכלים על המהות הפנימית, על התוך של חצי הרובע, ייתכן שהוא נעלה וגבוה יותר מהרובע, כך שהרובע הוא רק כמו החוריים שלו. כשרבי עקיבא חזר לעיר שלו, אחרי הרבה שנות לימוד מחוץ לבית, ואשתו רחל יצאה לקראתו עם בגדים ישנים, רבי עקיבא התבטא בלשון הפסוק במשלי, יודע צדיק נפש בהמתו. התוכן הפנימי של הדברים שלו הם בהמה, שהערך שלה הוא 52, זה בגימטריה השם בן, וזה השם של ספירת המלכות.

ורבי עקיבא אומר שלבהמתו, לשם בן, לספירת המלכות, יש נפש, יש מהות פנימית נסתרת ומרוממת. והצדיק, ספירת היסוד, יודע שבמהות הפנימית ספירת המלכות נעלית ממנו, יודע צדיק נפש בהמתו, הרובע יודע שחצי הרובע נעלה ממנו. רבי לוי יצחק מציין לכמה מקומות בהם מודגשת מעלת ספירת המלכות על היסוד, המעלה שיש לאישה על האיש.

התוכן הפנימי של מרדכי ואסתר הוא כנגד יסוד ומלכות, והמגילה כותבת, ויעש מרדכי ככל אשר צוותה עליו אסתר, והמובן הפנימי של המילים האלו היא עליו אסתר. אסתר מלכות נעלית ממנו, היא עליו, מעל מרדכי, מעל יסוד, ולכן מרדכי ציית לציווי של אסתר. הוא מציין גם לייעוד שיהיה לעתיד לבוא, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. צדיקים זה כאמור כנגד ספירת היסוד, ועטרותיהם זה כנגד ספירת המלכות, כנגד האישה, אשת חיל עטרת בעלה. והייעוד הוא עטרותיהם בראשיהם. האתרה, מלכות, תהיה מעל הראש שלהם, מעל לספירת היסוד.

רבי ליבצרחה גם מציין, למפגש בין דוד ליהונתן, שיהונתן הוא כנגד ספירת היסוד, יְהַ‫-ו-נ֫ת-ו-ש-ה-סְַ'-ה-22, ואילו דוד המֵלֵך-ו-כנגד ספירת הְמֲלְכְּוֹת, המלכות ובמפגש שלהם הפסוק אומר עד דוד הגדיל דוד הגדיל ובכה יותר מאשר יהונתן. ספירת המלכות התעלתה מעל ספירת היסוד. כך גם אנחנו מוצאים אצל יעקב אבינו ורחל אמנו. ביחס לפטירה של רחל יעקב אומר ליוסף מתה עליי רחל והמובן הפנימי של המילים הוא שרחל היא עליי מעליי גבוהה ממני. יעקב הוא כנגד שש הספירות ורחל כנגד ספירת המלכות ויעקב אומר עליי רחל המלכות נעלית ממני. כך גם כאן בסיפור של רבי עקיבא ואשתו רחל. רבי עקיבא הוא כנגד יעקב אבינו, כמו שהוזכר קודם, אביר יעקב זה אותיות רבי עקיבא, ואשתו רחל אימנו היא כנגד רחל אשתו של רבי עקיבא.

ולכן רבי עקיבא התבטא עליה שלי ושלכם שלה הוא. כל מה שיש לו ולתלמידים שלו הוא בעצם קיבל ממנה. כי התוכן הפנימי של ספירת המלכות, המקור והשורש שלה, נעלה מזה של ספירת היסוד, הכל שלה הוא. ולכן הוא ענה לתלמידים שלו, ייתכן והחלק של הרוב היסוד הוא בעצם רק אחוריים של חצי הרובה, כי ספירת המלכות היא הדבר העיקרי.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.