גם ״בינה״ וגם ״התבוננות״

בפתח הדברים אומר תודה לכל אלה ששלחו תגובות על השיעור האחרון, השיעור שעסק בהערה של רבי לוי יצחק על איגרת התשובה של אדמוֹר הזקן בספר התניא, ובביאור של הרבה על ההערה של אבא שלו. במסגרת הזו גם היום נתאם משהו מהעולם העשיר הזה. כיוון שנשמה של כל יהודי היא חלק הוויה עמו, השורש של הנשמה הוא משם יקוו קה, אדמור הזקן עורך הגבלה בין ארבע האותיות של שם י' כו' ק' לפרטי עשר הכוחות של נשמת האדם. האות י' היא כנגד כוח החוכמה שבאדם, האות ה' היא כנגד כוח הבינה, וכן הלאה.

וכשהוא מרחיב בתוכן של האות ה', שהיא ההבנה וההרחבה של נקודת הרעיון השכלי, אדמור הזקן כותב שהדבר משתקף בצורת הכתיבה של האות ה'. כשאדם יושב ומתעמק בשכלו, כשהוא מתבונן בגדולת השם, ההתבוננות הזו יוצרת במוח ובתעלומות הלב אהבה ויראה לה' והדבר מרומז בשני הקווים של האות-הל, הקו העליון, שמתוח לרוחב של האות, והקו הימני, שמתוח באורך של האות, הקו העליון, קו הרוחב, מבטא את ההרחבה של השכל, ההבנה הבעירה של הרעיון, והקו הימני, שמתוח מלמעלה למטה, מרמז על הרעיון השכלי, שיורד מרמה של שכל רעיוני, לרמה של מקור לרגשות, וכשהתנוחה זה, אדמורא ויאצר בץ, אדמורא וייץ, ארי, אצרוץ, שיף. ה-4%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%% כשהוא הסביר את ההערה של אבא שלו, הוא אמר שכיוון שאבא שלו כתב את ההערות האלו, כשהוא היה בגלות הקשה שלו, כשלא היו לו לא דיו ולא נייר, הוא כתב את ההערות במינימום האפשרי, ולכן הוא שמח על הלומד שיש לו רקע וידע מספיק רחבים כדי להבין לבד מה ההסבר של הדברים.

והרבה הסביר מה תוכן ההערה שלו. כפי שהוזכר קודם, מדובר כאן על האות ה', שהתוכן הפנימי שלה הוא כוח הבינה, שההבנה אמורה לרדת וליצור רגשות. לפי ההבנה הזו נבין את שני הביטויים של אדמור הזקן. בינה זו הבנה של עצם הרעיון השכלי. השכל כמו שהוא, בלי שיש לנושא אמירה מסוימת לאדם שחושב אותו. לעומת זאת התבוננות, המשמעות שלה היא ההתבוננות של האדם. האדם שמתבונן ברעיון השכלי, וההשפעה של ההבנה הזו על המחשבות או הרגשות שלו. וכיוון שהתוכן של האות ה' בנפש האדם, היא ההרחבה של נקודת הרעיון השכלי, וההבנה הזו, ההתבוננות בשכל הזה אמורה להשפיע על האדם, לכן הדמור הזה כן מציינת שני הביטויים, גם בינה וגם התבוננות, להוליד מבינתו והתבוננותו, בגדולת ה' אהבה ויירה, כדי שהשכל יוליד רגשות, אהבת ה' ואירת ה' לא מספיק בינתו, חייבים גם התבוננותו, העמקה וההתבוננות של האדם בתוכן הדברים, ברעיון השכלי, בבינה, להוריד את הרעיון השכלי, באמצעות ההתבוננות של האדם, עד שהדברים, ירדו וייצרו בו את הרגשות המתאימים.