טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

חנוכה

נצחון הגמרא על היונים

רעיון לחנוכה מתורת הקבלה

מוזיקה אחת מגזרות היוונים הייתה, כפי שאנו אומרים מתפילת ועל הניסים, שהם רצו להשכיחם תורתך. רבי לוי יצחק אומר שהחלק בתורה אותו ניתן להשכיחם זו התורה שבעל פה, התורה שאינה כתובה. אם לא ילמדו אותה, היא עלולה להישכח. התורה שבכתב, כיוון שהיא כתובה, הרי יכולים ללמוד אותה גם בזמנים מאוחרים יותר, אחרי הגזרות, כך שחלק זה של התורה לא יישכח. אבל התורה שבעל פה, שלימודו הוא בעל פה, לא מתוך הכתב, באם לא ילמדו אותה, היא עלולה להישכח.

בפרשת וילך, הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבנו שימה בפיהם, ולמדו חז״ל שמשמעות ההוראה היא שעליו ללמד את עם ישראל את התורה שבעל פה, התורה שיש לשים אותה בפיות של עם ישראל. חלק זה של התורה, כיוון שלא כותבים אותו, זקוק לחיזוק ולאבטחה המופיע שם בהמשך הפסוקים, כי לא תישכח מפי זרעו. התורה שהיא בפי זרעו, זו הנלמדת בפה ולא מן הכתב, צריכה להבטחה של כי לא תישכח. וכדבריו של רבי יוחנן במסכת גיטין, לא קראת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל, אלא בשביל דברים שבעל פה. ואת החלק הזה של התורה, תורה שבעל פה, היוונים רצו להשכיחם תורתך.

רבי לוי יצחק ממשיך עם הרעיון הזה וכותב, שעיקר התורה שבעל פה זה תלמוד בבלי, לימוד הגמרא. חז״ל קובעים גדול שימושה יותר מלימודה. לשירות לתלמידי חכמים ולשהייה בסביבתם יש השפעה פנימית על האדם בידיעת התורה יותר מאשר על ידי לימוד התורה לבדו. רבי לוי יצחק מרחיב את ההבנה הזו וכותב שמשמעות ההגדרה של גדול שימושה זה העיסוק בשקלא ותריא בלימוד הסברות והפלפולים שבתורה, שזה סגנון הלימוד של תלמוד בבלי. ללימוד של חלק זה, לימוד הגמרא, יש השפעה גדולה יותר, יותר מלימודה, יותר מאשר ללימוד ההלכות לבדן, וכדברי הרשב״ם בביירו למסכת בבא בתרא, אין מורין הלכה מתוך המשנה.

לאור הבנה זו עולה, שלימוד הגמרא של תלמוד בבלי, שזה עיקר התורה שבעל פה, זוהי תשובת הניצחון על הגזרה להשכיחם תורתך. רעיון זה בא לידי ביטוי גם בכך שבתלמוד בבלי ישנם 36 מסכתות, שש עליהם גמרא, מקביל ל-36 הנרות שאנו מדליקים בשמונת לילות החנוכה לזכר הניצחון על היוונים. רבי לוי יצחק מוסיף ומבאר את נר החנוכה אנו מדליקים על פתח ביתו מבחוץ, כי תפקידם של 36 הנרות הוא להאיר את החושך, וגם תוכן זה מקביל לתוכן של תלמוד בבלי. על הפסוק באיכה, אומר, במחשכים הושבני, אומרים חז״ל במסכת סנהדרין, במחשכים הושבני זה תלמוד בבלי. תלמוד בבלי, שהוא פלפול ועיון, דיונים ודעות שונות, מוגדר כמחשכים. ודווקא בה מתגלים העומקים שבתורה, וכפי שמובא בספר איוב, מגלה עמוקות מיני חושך.

36 מסכתות הגמרא שבתלמוד בבלי הם התוכן של 36 הנרות של חנוכה להאיר את החושך. לימוד הגמרא, תורה שבעל פה, הוא הניצחון על גזירת להשכיחם תורתך. הקשר הפנימי הזה בין ערות חנוכה לגמרת תלמוד בבלי, לגמרה שהיא גדול שימושה, מבהיר גם את הסיבה לכך שדיני חנוכה מופיעים רק בגמרה ולא במשנה. לחנוכה יש במשנה אזכור קצר בלבד בהקשר שולי כפרט בדיני נזקין, אבל כל פרטי חנוכה מופיעים בהרחבה רק בגמרה במסכת שבת, כי לחנוכה ולגמרה יש מהות משותפת.

לאור הבנה זו, רבי לוי יצחק מוסיף ביאור חדש בדברי חז״ל שם בסוגיית נר חנוכה בגמרא הרגיל בנר חנוכה, הבין ליה בנים תלמידי חכמים. מי שמקפיד על נרות החנוכה יהיו לו בנים תלמידי חכמים. מי שרגיל בהדלקת 36 נרות החנוכה יהיו לו בנים תלמידי חכמים, בנים שיודעים את התורה שבעל פה, את 36 מסכתות הגמרא.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.