חלומות
קטע מהזהר לפרשת תצוה, ביאור מהגאון המקובל כ״ק רבי לוי יצחק, ומסר לחיים משיחותיו של הרבי
הפסוק אומר, יהי שם השם מבורך. מה התוכן של מבורך? בזוהר לפרשה מובא שאת סוד הדברים גילו בחלום לרבי לוי יצחק אפתורה. המילה מבורך מתחלקת לשניים, מ״ב ר״כ. האותיות מ״ב מבטאות דינים. בתורת הקבלה מובא ששם מ״ב הוא שם של גבורות. והאותיות ר״ך מבטאות רכות, חסדים. והמילה מבורך כוללת את שניהם יחד. והיא פותחת במם ב' ומסיימת ברכ', כי התחלות הן קשות, דינים, והסיום הוא רק חסדים.
רבי לוי יצחק מסביר את תוכן השילוב של גבורות וחסדים, ואיך הפרטים האלו מופיעים בכל הפרטים שהזוהר מציין. ובין היתר הוא מדבר על העובדה שאת סוד הדברים גילו בחלום. חלום שאדם חולם בזמן השינה זה שילוב של גבורות וחסדים, או כפי שהוא מגדיר זאת, שילוב של מו-כן ד�-ד׳לוֹת, חסדים, עם מו-כן די-כתְת, גבוֹרוֹת. הגימטריה של חלוֹם הוא שבעים ושמונה, וזו גימטריה של שלוש פעמים שֵֶ. שֵ.ו. שֵ. y.k.ו. מבטא חסדים, וְ. שֵ.i. ו. sp-3,k, מבטא חסדים גדולים, מו-כן דֳ-דֳֳלוֹת, אבל שְ. -הְ׳-הְ, שינה בזמן שאדם ישן השכל שלו לא פעיל זה מצב של מוחאינדקטנות גבורות וחלום שהוא בזמן השינה זה שילוב של חסדים וגבורות כך שהדבר מקביל לשילוב של המילה מבורך מ״ב עם ר״כ חסדים עם גבורות באחת ההתוודעות הרב הסביר את הנושא הפנימי של החלום העובדה שבחלום אדם יכול לראות דברים לא הגיוניים כמו הדוגמה שמובאת בתורת החסידות ספינה רצה באוויר כי השורש של החלום הוא מאוד גבוה.
יש כוח אלוקי שמחיה את העולם בהתאם להגבלות של הנבראים, אור מצומצם ומוגבל שמותאם לכל פרט בבריאה, וזה מקור החיים גם של עולם השכל. בעולם השכל לכל דבר יש את המקום שלו, את החוקים והכללים שלו. ויש כוח אלוקי נעלה שלא מוגבל בהתאם להגדרות העולם, אור שמכונה בתורת החסידות בשם אור מקיף. בתורת הקבלה הוא מכונה בשם עיגולים, כמו עיגול, שאין לו הגדרות של התחלה וסוף, אין בו מעלה ומטה, והחלום שהוא לא מתנהל לפי כללים של היגיון. אדם יכול לחלום על דברים שבעולם השכל אין להם מקום, כי המקור שלו הוא מאותו אור מקיף, מהמקום שמכונה עיגולים. העובדה שהחלום יכול להציג בבת אחת שני דברים מנוגדים, באה לידי ביטוי במצב של עם ישראל בגלות.
בעולם רוחני מסודר לא תיתכן מציאות שיהודי גם אוהב את הקדוש ברוך הוא, עד כדי מסירות נפש, ובמקביל לזה הוא גם ירדוף אחרי הפרנסה וחיי העולם הזה. אבל בזמן הגלות, שזה זמן שהוא סוג של חלום, בזמן התפילה היהודי יכול לחוות אהבה אמיתית לקדוש ברוך הוא, ורגע אחרי התפילה הוא בוער בעסקים בעולם הגשמי. האור הגדול הזה של אור מקיף, השורש של החלום, לא יכול לבוא לידי גילוי בעולם, כי התוכן של גילוי הוא שהדברים מוארים. לכל דבר יש את המקום שלו, את הרציונל והכללים שלו, ואור גבוה שכזה לא יכול לתגלות כמו שהוא כאן למטה, ולכן הוא קיים רק בזמן של שינה, כשכוח השכל פחות פעיל. אבל על ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשנעבוד את הקב'-הה' בזמן השנה, ונעבוד מתוך חלום, למרות שאנחנו חיים בתוך העולם הגשמי, אבל יחד עם זה, נתחבר עם הקב'-ה', נתפלל, נקיים מצוות, נלמד תורה, כשנעבוד את הקב'-ה' באופן של מבורך, למרות שאנחנו בזמן של שינה, של גבורות, מצב של מ״ב, נתחבר עם החלום, עם הוכין דגדלות, עם האור הנעלה של הקדוש ברוך הוא, עם החסדים,
מצב של רכ, נגיע בקרוב ממש להתגלות של האור הנעלה של החלום. נזכה לאור הגדול של הקדוש ברוך הוא שיתגלה בגאולה, האור שלא מוגדר בהתאם למסגרות של העולם. בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים. נזכה לשלמות של הפסוק שאומרים בתפילת הלל, יהי שם השם מבורך מעתה ועד עולם.
התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.