״להדליק נר חנוכה״. מה עומק המילים

נוסח הברכה שאנחנו מברכים כל ערב הוא אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה. נעמיק קצת בתוכן הפנימי של המילים האלה. באופן מצוות ההדלקה של נרות חנוכה יש שלוש רמות. החיוב הבסיסי, נר איש וביתו, נר אחד בכל יום עבור כל בני הבית. רמה גבוהה יותר, המהדרין, מדליקים נר לכל אחד, לכל אחד מבני הבית נר משלו, והרמה הגבוהה ביותר, מהדרין מן המהדרין, כאן מדליקים לפי מספר הימים של חנוכה. לדעת בית שמאי הסדר הוא פוחת והולך, ביום הראשון שמונה נרות, ביום השני שבעה נרות וכן הלאה, ולדעת בית הלל הסדר הוא מוסיף והולך, ביום הראשון נר אחד, ביום השני שני נרות וכן הלאה. באחד הביורים שלו רבי לוי יצחק מסביר בנושא של פנים ושל אחור, שבבחינה של פנים שהיא כנגד שש עמידות זו, יש הרחבה של פרטים, ואילו בבחינה של אחור שהיא כנגד ספירת המלכות, הדברים הם בלי פירוט והרחבה.

והוא מציין כמה דוגמאות, וביניהן בתפילין של ראש שהם בחינת פנים יש ארבעה בתים, כל פרשה מונחת בבית נפרד, ואילו בתפילין של יד שהם בחינת אחור כל הפרשיות נמצאות בבית אחד. באבני האפוד, שהם בחינת החור, כל השבטים כתובים על סוג אבן אחת. ואילו באבני החושן, שהם בחינת פנים, לכל שבט ושבט יש אבן ייחודית פרטית. וכך הוא מביא עוד כמה דוגמאות, ובין הדברים הוא מציין גם לנרות חנוכה.

מעיקר הדין, שזה בחינת החור, ספירת המלכות, די בנר אחד בכל יום לכל בני הבית. ואילו מהדרין, שזה בחינת פנים, כנגד זו, יש הרחבה ופרטים. מדליקים נר לכל אחד. ובהמשך לזה הוא מוסיף וכותב שם שהבחינה של מהדרין מן המהדרין, שהיא נעלית יותר משש המידות, היא כנגד הספירות חוכמה ובינה. וכיוון שההדלקה הזו היא כנגד חוכמה ובינה, לכן זו הסיבה למחלוקת של בית שמאי ובית הלל. בית שמאי, שהם מבחינת גבורות, השורש של הגבורות הוא בספירת הבינה. ולכן השיטה שלהם שבמהדרין מן המהדרין העיקר הוא הבינה, גבורות. ולכן הסדר הוא פוחת והולך שזה התוכן של גבורות. ואילו בית הלל שהם מבחינת חסדים שהמקור של חסדים הוא בספירת החוכמה. לכן השיטה שלהם היא שמהדרין מן המהדרין העיקר הוא ספירת החוכמה ולכן הסדר הוא מוסיף והולך.

ורבי לוי יצחק מוסיף וכותב שם על יסוד מה שכותב תלמידו של הארי זל רבי חיים ויטל בנושא נר חנוכה. הוא כותב ששלושת הרמות האלו עיקר הדין, מהדרין ומהדרין מן המהדרין, שהם כנגד ספירת המלכות, שש עמודות, ועמודים, חכמה ובינה, הדבר מקביל לשלוש יחודים של שם י'-ו'-ע'- deal, עם שמות נוספים של הקב'- . . היחוד של השמות י'-ו'-ו'-ו'-י'-ו'-י', שי.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו.ו. המילה נר. הוויה אדנאי, שם הוויה הוא 26 ושם אדנאי 65 ויחד הם 91. האיחוד של הוויה 26 ואלוקים 86 יחד הם 112. והאיחוד של הוויה 26 ואהיה 21 יחד הם 47. והערך של הכל יחד 91, 112, 47 הוא 250. וזה הערך של המילה נר 250. כי הנר, נר חנוכה, כולל בתוכו את כל שלושת אופני הייחוד של שם יקוו כ כנגד המלכות, שש המידות והמוכין כנגד שלושת האופנים בהדלקת נרות חנוכה.

כדי להשלים את הרעיון כדאי לציין למקום אחר בתורה של רבי לוי יצחק, שם הוא כותב ששלושת הייחודים של שם יקוו כ הם כנגד הצירופים של שם הווייה, אב, סאג ומה, ושם הוא מציין שהגימטריה של שלושת השמות האלו, אב שבעים ושתיים, סג שישים ושלוש, מה ארבעים וחמש, יחד הם מאה שמונים. והדבר מקביל לגימטריה של המילה להדליק עם הכולל. להדליק מאה שבעים ותשע, ועם הכולל, עם כללות המילה, תוספת של עוד אחד, זה מאה שמונים. וזה התוכן הפנימי של הברכה להדליק נר חנוכה. להדליק זו המשכה של האורות של אב סג מה, הצירופים של שם הוויה. והם מאירים ומדליקים את הנר, את השמות שמתייחדים עם שם אביי, אביי אהיה, אביי אלוקים, אביי אדני. להדליק נר. להמשיך מצירופי שם אביי אל השמות והספירות שמקבלות את האור הנעלי הזה.