תפילין וחיים

בסוף פרשת בו מופיעות בתורה הפרשיות קדש והיה כי הביאך, פרשיות שנמצאות בתוך התפילין שאנחנו מניחים על היד ועל הראש. בהקשר לזה נתמקד היום במכתב שרבי לוי יצחק כתב לרבי, כשהרבי כתב לו שהוא מתחיל להניח תפילין של שימושו. ארבע שנים אחרי החתונה של הרבי, בחודש כסלו תרצד ג', הרבי ארייץ דיבר עם הרבי על הנחת תפילין של שימוש הרב.

עם ישראל מניח תפילין, שהסדר של הנחת הפרשיות בתוך התפילין, היא לפי השיטה של רש״י. אחרים, מוסיפים הידור, ומניחים גם תפילין, שסדר הפרשיות שם, עם לפי השיטה של רבנותם. ויחידי סגולה, האנשים מורמים מהעם, מניחים גם תפילין לפי השיטה של השימוש הרב. והרבי ארייץ הורע לרבי, שעליו להתחיל להניח גם את התפילין האלו. פרדיר איז אלצא עניין, כך הוא אמר לו, או בתרגום לעברית, עבורך כל דבר הוא עניין.

בשלב מסוים הרבי כתב על כך לאבא שלו, לרבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק כתב לרבי מכתב המדבר על המעלה והתוכן של התפילין האלו. הוא פותח את המכתב וכותב לרבי, הינך כותב שהתחלת להניח תפילין דשימוש הרבה, ויהי השם בעזרך להרגיש עמוכין שבתפילין הללו גם כן, ויהיו לכם חיים ארוכים, טובים ונעימים. רבי לוי יצחק מציין שלושה סוגים של איחולים בהמשך למילה חיים, ארוכים, טובים ונעימים. מה טוחן הדברים?

הנביא ישעיהו אומר, השם עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני ואחייני. ומכך שהפסוק אומר השם עליהם יחיו, אומרים חז״ל במסכת מנחות, כל המניח תפילין מאריך ימים. אלו שנושאים עליהם את השם של הקדוש ברוך הוא, השם עליהם, על ידי הנחת התפילין, הם יזכו לאריכות ימים השם עליהם יחיו. ורבי לוי יצחק כותב במכתב שהפסוק מציין שלוש פעמים את המילה חיים, יחיו, חיי ואחייני.

ושלושת החיים האלו מרמזים על שלושת זוגות התפילין, רשי, רבנו תם ושימושה רבא, ששלושתם מרומזים בפסוק שבספר תהילים שמור תם וראה ישר כאחרית לאיש שלום. שמור תם כנגד רבנו תם. וראה ישר, המילה ישר היא אותן אותיות כמו השם רשי. ולאיש שלום הוא כנגד שימוש הרבה שהשם של בעל השיטה הזו הוא הגאון שר שלום.

ובספר העץ חיים מובא ששלושת זוגות התפילין האלו הם כנגד הספירות, כתר, חוכמה ובינה. רשי כנגד מוחין דה בינה, רבנו תם כנגד מוחין דה חכמה ושימוש הרבה כנגד הכתר, ושלושתם הם גם כנגד שלושת סוגי הברכות של חיים, חיים ארוכים, חיים טובים וחיים נעימים שרבי לוי יצחק הזכיר במכתב שלו.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב ששלושת הפעמים חיים מקבילים לשלושת הצרכים של האדם בנה, חיה ומזונה בנים, חיים, בריאות ופרנסה. ופרנסה. כי גם בנה וגם מזונה, גם הם מוגדרים בתואר חיים. במסכת נדרים אומרים חז״ל, אני חשוב כמת. מי שאין לו פרנסה נחשב כמו מת חלילה. כך שפרנסה, מזונה, מוגדרת כחיים. חז״ל גם מגדירים שם כמת את מי שאין לו בנים. כך שגם בנה, הבנים, נקראים בהגדרה של חיים. עולה מכך ששלושת זוגות התפילין הם כנגד שלושת הפעמים חיים שבפסוק וכנגד שלושת פרטי החיים בנה, חיה ומזונה וכנגד שלושת הספירות כתר, חכמה ובינה.

ורבי לוי יצחק מוליך את תוכן המכתב שכיוון שהרבי התחיל להניח תפילין של שימוש הרבה שהוא כנגד הכתר ובתורת הקבלה מובא שהמשכה של בנים בנה היא מבחינת הכתר, כך שהעובדה הזו היא סגולה לבנים. רבי לוי יצחק מרחיב במכתב בקשר שבין תפילין שימוש הרבה ללידת ילדים. הוא כותב שאיש שלום, המילה שלום היא כנגד ספירת היסוד המכונה בתואר שלום. וספירת היסוד שייכת כידוע ליוסף הצדיק, עליו אומר הפסוק בן פורת יוסף. והמילה פורת שהיא בגימטריה 686 יחד עם הכולל תוספת של כללות המילה עוד אחד יחד הם 687 וזו בדיוק הגימטריה של המילה תזריע 687 בפסוק אישה כי תזריע וילדה זכר. כך שתפילין של שימוש של רבה, שלום, שכנגד ספירת היסוד שייכת ללידת ילדים.

ורבי לוי יצחק גם מציין לקשר נוסף בין תינוק לבין הנחת תפילין. ההלכה קובעת שהמיקום שהתפילין צריכות להיות מונחות על הראש הוא במקום שמוחו של תינוק רופס, כך שיש קשר בין תפילין של ראש לתינוק. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב בקשר של ספירת היסוד עם תפילין.

הוזכר קודם ששלוש השיטות בתפילין הם כנגד שלוש סוגים של חיים. והוא כותב ששלוש פעמים הגימטריה של חיים, שלוש פעמים שישים ושמונה זה מאתיים וארבע, וזו בדיוק הגימטריה של המילה צדיק מאתיים וארבע, שצדיק שייך לספירת היסוד, כלשון הפסוק במשלי צדיק יסוד עולם. את המכתב שלו רבי ליהו יצחק מסיים במילים הבאות ובכן יהי רצון וחפץ מלפני השם יתברך שתיזכרו ותיפקדו במהרה בבאנה חיה ומזונה רוויחי ותחיו יחד חיי עונג.