בראשית - הנחש

הנחש, שהוא המקור של השלילה של הקליפה, גם הוא, כמו כל דבר בעולם, יונק את הכוח שלו מצד הקדושה, והדבר מרומז בסיפור הנחש בפרשת השבוע. המקור הרוחני שצד הקליפה יכול לקבל ממנו חיות, הוא מהחלקים הנמוכים של צד הקדושה. רק משש המידות, ובעיקר מספירת המלכות, אבל לא מהמוכין, לא מחכמה ובינה. כמו שמובא בספרי קבלה, שרק בזין התחתונות, בשש המידות ובספירת המלכות הייתה השבירה של עולם התוהו. רק המידות של עולם התוהו נשברו ונפלו. אבל בחוכמה ובבינה במוחין לא הייתה שבירה.

לא רק מספירת החוכמה אין לה קליפה מקור חיים, אלא גם לא מהספירה הנמוכה ממנה, גם לא מספירת הבינה. ספירת הבינה מוכנה בזוהר בשם דרור, בתואר עלמא דחירו עולם של חירות. חירות מכל עניין של שלילה. ספירת הבינה נקראת גם בתואר יין המשומר במובן הזה שהיין, ספירת הבינה, הוא משומר ממגע של נוכרי מהצד של היפך הכבושה.

אבל שש המידות והמלכות משם יש אפשרות של מקור לקליפה. אם נקביל את זה לאותיות של שם י' כוו ק', מהאותיות י' וק' שהן כנגד המוחין, מהאותיות י' וק' הן יניקה לקליפה, אבל מהאותיות ו' וה' שהן כנגד המידות והמלכות, מהאותיות ו-ה יש אפשרות להיניקה לקליפה.

רבי אלימיצחה כותב שהדבר מרומז במילה הראשונה שפותחת את סיפור חטא צדת הסיפור עם הנחש. המילה הראשונה שפותחת את הסיפור היא והנחש והנחש היה הרוא מכל חיית השדה אשר עשה השם אלוקים. את המילה והנחש אפשר לחלק לשניים ו-ה נחש הנחש שהוא מסמל את העוצמה של הקליפה מחובר לאותיות ו-ה והנחש והמילה הזו מבטאת את העובדה שהנחש, הקליפה, יונק את כוחו מהאותיות ו-ה. רבי לוי יצחק מגביל את זה למה שחז״ל אומרים על עמלק, שגם הוא הסמל של הקליפה, ובמלחמת עמלק, כמו שמסופר בסוף פרשת בשלח, התורה כותבת כי יד על כס יודקה. אחרי מלחמת עמלק נחסרו כביכול מהשם יודקה וקה האותיות ו-ק. כי יד על כס יודקה. השם יודקה הוא בלי האותיות ו-ק.

האותיות יוד קיי הן קיימות לעולם, אבל מהאותיות ווקיי שש המידות והמלכות, מהן יש יניקה לצד השלילה, ומהם גם המלק וגם הנחש והנחש יונקים את הכוח שלהם.