כח הראיה של אברהם אבינו

בפרשת לך לך אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, שע נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה עומד שם, צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם. שואל על כך רבי אבא בספר הזוהר, עד כמה חם מברנש? תלת פרסה? או ארבע? או חמש פרסה? ואי הוא אמר כי את כל הארץ אשר אתה רואה?

וכי עד כמה רחוק יכול אדם לראות? שלוש פרסאות, ארבע, חמש פרסאות, וכיצד זה אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו כי את כל הארץ אשר אתה רואה? אלא מסביר רבי אבא, כיוון שהביט אברהם אל ארבע רוחות העולם, הוא ראה את כל העולם. ארבע רוחות העולם הינן כללות העולם.

בביורו לספר הזוהר, רבי לוי יצחק מתמקד במשמעותה הפנימית של ראייה ובכך שהזוהר נוקט במספרים שלוש, ארבע או חמש פרסאות, והוא מבאר את תוכנם על פי הקבלה. במסגרת זו אתמקד בדברים שהוא כותב שם בסוגריים לקראת סיום הביור. מדברי הזוהר עולה שהראייה המרבית של אדם, הראייה למרחק הגדול ביותר, זו ראייה של חמש פרסאות. רבי לוי יצחק כותב שראייתו של אברהם אבינו הייתה הראייה המרבית, הוא ראה למרחק של חמש פרסאות, והדבר מוכח מפרטי סיפור עקדת יצחק.

רבי לוי יצחק מציב שלושה יסודות ועליהם הוא מבסס את ההבנה הזו. יסוד ראשון אברהם אבינו יוצא לדרך עם יצחק בנו ושני נעריו, והתורה מספרת ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. ההיגיון אומר שהזמן בו הוא ראה את המקום היה זה בתחילת בוקר היום השלישי. כמו שתחילת הליכתו אל העקדה הייתה בהשכמה וישכם אברהם בבוקר, כך גם זמן ראייתו את המקום ביום השלישי היה זה השכם בבוקר.

יסוד שני, ההגעה שלו אל המקום, אל מקום העקדה, הייתה כנראה בחצות היום. אודות דרכם של הצדיקים אומר שלמה המלך בספר משלי, ואורך צדיקים עד נכון היום. הדרך של הצדיקים היא עד נכון היום, ומשמעות הדברים היא, כדברי המפרשים, עד שהיום עומד על כנו במלוא הבהירות הזמן של חצות היום.

בחצות היום אברהם אבינו הגיע אל המקום. יסוד שלישי במסכת פסחים אומרים חז״ל שהמרחק שאדם ממוצע הולך ביום שלם הוא עשר פרסאות, כך שעד חצות היום המרחק שאדם הולך הוא חמש פרסאות. לאור שלוש תנחות יסוד אלו עולה שבתחילת הבוקר של היום השלישי, בזמן של ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, אברהם אבינו ראה את המקום, את המקום שהוא הגיע אליו בחצות היום, בזמן של נכון היום. הוא ראה את המקום הנמצא מרחק הליכה של חמש פרסאות ממנו. וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. וכדברי הזוהר, שהראייה המרבית היא למרחק של חמש פרסאות.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שרעיון זה מרומז בדבריו של אברהם אבינו אל נעריו, שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה. מה משמעות המילה עד כה? מה הוא מגדיר להם בשעה שהנערים לא ראו את מה שהוא ראה? אלא עד כה פירושו עד כה, עד 25 פרסאות. 25 פרסאות זה סך מרחק ההליכה שעשו אברהם ויצחק. הזכרנו קודם שמרחק ההליכה שאדם הולך ביום הוא 10 פרסאות, כך שביום הראשון וביום השני אברהם ויצחק הלכו 20 פרסאות, והיום, ביום השלישי, הם ילכו עוד 5 פרסאות, יחד הם 25. אני והנער נלכה עד כה, עד כה.

רבי לוי יצחק מוסיף ומבאר את הדברים באותיות של קבלה, ואומר שחמש הפרסאות הן חמש ספירות. הם עמדו ביום השלישי, המסמל את הספירה השלישית, מידת התפארת, ואברהם אבינו ראה משם את המקום, את מקום המקדש, שבית המקדש הוא כנגד ספירת המלכות. מספירת התפארת ועד ספירת המלכות יש חמש ספירות תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, כך שראייתו התפשטה חמש פרסאות על פני חמש ספירות.