אלדד ומידד, המבול והמשכן

בסוף פרשת בעלותך התורה מספרת על הנבואה של אלדד ומידד. וישוע ששמע את הנבואה פנה אל משה רבנו וביקש ממנו אדוני משה כלאם. מה המשמעות של כלאם? בזוהר לפרשה שואלים מהי כלאם? מה הפירוש כלאם? והזוהר עונה מנע מנהון אילן מילין. ישוע ביקש ממשה רבנו שימנע מהם את הדיבורים האלו, שייקח מהם את יכולת הנבואה. והזוהר מציין לשני פסוקים לבטא שהפירוש של כלאיהם הוא מניע. הפסוק הראשון הוא, ויקלה העם מאבי. כשעם ישראל תרם עבור בניית המשכן מעבר לנדרש, משה רבינו הבהיר קול במחנה שאין צורך בתרומות נוספות, והתורה כותבת, ויקלה העם מאבי. עם ישראל נמנע מלהביא עוד תרומות. והפסוק השני הוא, ויקלה הגשם מן השמיים. אחרי שהקדוש ברוך הוא הוריד את המבול במי נוח, הוא מנה את הגשם שימשיך לרדת, אלו שני הפסוקים שהזוהר מציין למשמעות המילה כלה אם.

רבי לוי יצחק מסביר למה הזוהר מביא שני פסוקים, ולמה הזוהר מקדים את הפסוק שעוסק במשכן, שמופיע בחומש שמועות, לפסוק של תקופת המבול, שמופיע בחומש בראשית. כי כל פסוק מדבר בתוכן אחר. פסוק אחד הוא בתוכן של חסדים, והפסוק השני בתוכן של גבורות. התוכן של נדבת המשכן, של תרומה ונתינה זו תנועה של חסדים. והפסוק שעוסק במבול שמחה את כל היקום זה תוכן של גבורות. לכן הזוהר מביא את שני הפסוקים כדי לבטא את התוכן של כלהם בשני המובנים, וזו גם הסיבה שהזוהר מקדים את הפסוק שעוסק במשכן, כי מידת החסד קודמת למידת הגבורה. והתוכן הזה של חסד וגבורה משתקף בשמות של שני הנביאים אלדד ומידד.

השם של הקב'ה של מידת הגבורה, שזה התוכן של מניעה וצמצום, זה השם אלוקים. האותיות הימניות של שם אלוקים, אלה אותיות א'-ל' שפותחות את השם אל-דד, והן כנגד הפסוק של נדוות המשכן, והאותיות השמאליות של השם אלוקים, אלה אותיות י״מ, האותיות שפותחות את השם מי-דד, והן כנגד הפסוק של מי-המבוי. כשהרבי ביאר את הערה של אבא שלו, הוא הרחיב בתוכן הדברים.

כשהתורה והמצוות נחלקים לשני קווים בתוכן של חסד ושל גבורה. המצוות מחולקות למצוות עשה, עשה טוב, תוכן של חסדים, ולמצוות לא תעשה, סור מרע, תוכן של גבורות. גם על התורה מובא פסוק, מימינו אש דת למו. התורה כוללת גם מימינו, צד ימין, צד החסדים, וגם אש, התוכן של גבורות. והשלימות של לימוד התורה הוא, כאשר יהודי לומד תורה מתוך אהבת השם ויראת השם, עם צד החסדים, אהבת השם, ועם צד הגבורות, יראת השם, וכאשר יש לו את שני הצדדים שמכונים כשני כנפיים, טרן גדפין, התורה שהיהודי לומד יכולה לפרוח ולעלות למעלה.