אלדד ומידד לאור תורת הקבלה

משה רבינו מכנס שבעים זקנים סביבות אוהל מועד והקדוש ברוך הוא משרה עליהם נבואה. ואז אלדד ומידד מתחילים להתנבא והם מתנבאים על הסתלקותו של משה רבינו. אלדד ומידד מתנבאים במחנה. גרשום, הבן של משה רבינו, מזדעזע. הוא רץ על אביו עם החדשות וישוע בן נון מבקש ממשה רבינו, אדוני משה כלאם. מבאר על כך הזוהר שהמובן של כלאם הוא מנע מנהון אינון מילין, תמנע מהם. יהושע מבקש למנוע ולעצור מהם את הנבואה.

כהוכחה שזה הפירוש של המילה כלאם, מובאים בזוהר שני פסוקים. פסוק אחד, ויקלה העם מאבי, פסוק העוסק בעצירת ומניעת תרומות המשכן, והפסוק השני, ויקלה הגשם מן השמיים, פסוק העוסק בהפסקת ומניעת ירידת גשמי המבול. בהערותיו התמציתיות של רבי לוי יצחק, שהוא כתב על שולי דפי ספר הזוהר שהיה אצלו בגלותו הקשה בערבות קזחסטן, הערות שהוא כתב בדיו שרעייתו, הרבנית חנה, רקחה מבישול עשבים שונים, הוא מבאר מדוע הזוהר מביא כראיה ראשונה את הפסוק העוסק במלאכת המשכן, הכתוב בחומש שמות, ורק לאחר מכן את הפסוק העוסק במבול, המופיע קודם בתורה בחומש בראשית.

הסיבה לכך היא כי יהושע מבקש להפסיק את נבואתם של אלדד ומידד. נתבונן רגע בשמות שלהם. האותיות ד' מופיעות פעמיים בשני השמות. שני השמות מסתיימים באות ד' כפולה. ההבדל ביניהם הוא בחצי הראשון של השם. הראשון אלדד והשני מידד. מה תוכן הדבר? ניגש רגע לשם אלוקים.

השם אלוקים נכתב כאשר האות ה' נמצאת במרכז המילה. מימינה כתובות האותיות א' ל', משמאלה האותיות ימ'. האותיות א' ל' שמצד ימין הן בחינות של חסדים. כדברי הפסוק בתהילים, חסד קל כל היום. א' ל' שייך לחסד. האותיות מ' י' הן בחינת גבורות. דוד המלך אומר בספר תהילים מי ימלל גבורות השם. בספר איוב נאמר, ורם גבורותיו, מי יתבונן, האותיות ממ'-י' קשורות עם גבורות.

נחזור לשמות של אלדד ומידד, אלדד, אלדד, מקבל את הנבואה והשפע ממידת החסד, חסד-אל, הדבר תואם את השם שלו, אל-דד, ואילו מידד, מקבל את שפע הנבואה, ממידת הגבורה, מי ימלא לגבורות ה'? והדבר תואם את השם שלו, מי-דד, מידד. יהושע מבקש ממשה רבנו, תעצור את השפע של קו הימין של חסד של אלדד, וגם תעצור את השפע של החבר שלו של קו השמאל של גבורה של מידד. יהושע מבקש ממשה רבנו, תעצור את הנבואה שלהם, אדוני משה, כלאם.

נחזור לשני הפסוקים המובאים בספר הזוהר. נכון, הם לא כתובים לפי הסדר שלהם בתורה, אבל כעת נראה שהם כתובים בהתאם לתוכן שלהם. התוכן של ריבוי הנדבה למלאכת המשכן, ויקלה העם מאבי, זהו שפע של חסדים, של קו הימין. ואילו תוכנו של הגשם, ויקלה הגשם מן השמיים, זה שפע של גבורות, של קו השמאל. הגשם מכונה בשם גבורות גשמים, בפרט כאשר מדברים על גשמי המבול שמחו את כל היקום, אלו גשמים של גבורה. לכן, ראשית דבר, הזוהר מביא כראיה את הפסוק העוסק בקו הימין, כנגד אלדד, חסד אל. ואחר כך הוא מביא את הפסוק העוסק בקו השמאל כנגד מי דד.

בסיום הרשימה מוסיף רבי לוי יצחק וכותב רמז על המילה כלאם. בכתבי האריז״ל מובא שהשפע הנבואי מהקדוש ברוך הוא נמשל לחלב. יהושע מבקש ממשה רבנו, אדוני משה כלאם, כלה מ, תעצור מהם את המם, את השפע הנבואי שנמשל לחלב. הערך המספרי, הגימטריה של המילה חלב, היא ארבעים, מ, כלה מ, כלאם. שבת שלום.