להפריד את הגבורות

מיוחד? מיוחד? פרשת תולדות פותחת במילים ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. כל אחד מהשמות אברהם ויצחק מופיע בפסוק זה פעמיים, אך השמות יצחק מרוחקים זה מזה ואילו פעמיים השם אברהם סמוכים זה לזה. רבי לוי יצחק מסביר שהסיבה לכך היא כי אברהם הוא מידת החסד ואילו יצחק הוא מידת הגבורה, ולא מסמיכים את הגבורות זה לזה.

רבי לוי יצחק מציין מספר דוגמאות לכך, שמסמיכים זה לזה את החסדים, אבל לא את הגבורות. שם קל, הוא מידת החסד של הקב'-ה, שם אלוקים, הוא שם מידת הגבורה של הקב'-ה, ושם י'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-S' שדומה במהותה ל'מידת החסד' ה'ֲ‫C0, ץ'C0,מידת החסד, מוזכר פעמיים בסמיכות זה אחר זה. בספר תהילים אומר דוד המלך, כלי כלי למה עזבתני.

גם שם יכווקי, מידת התפארת, מוזכר פעמיים בסמיכות זה אחר זה. משה רבנו פונה לקדוש ברוך הוא ואומר, השם השם כל רחום וחנון. ואילו שם אלוקים, השם של מידת הגבורה אינו מוזכר בתנ״ך ברציפות זה אחר זה. הוזכר קודם שאברהם אבינו הוא בחינת מידת החסד. יצחק אבינו הוא בחינת מידת הגבורה, ויעקב אבינו הוא בחינת מידת התפארת.

גם השמות אברהם ויעקב, חסד ותפארת, מופיעים בתורה ברציפות זה אחר זה. בפרשת העקדה מסופר בתורה, ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני. כאשר יעקב אבינו יורד למצרים והוא חונה בבאר שבע, התורה מספרת שהקדוש ברוך הוא מתגלה אליו, ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה, ויאמר יעקב יעקב. אברהם חסד ויעקב תפארת מופיעים פעמיים זה אחר זה בסמיכות, אבל אין בתורה סמיכות של פעמיים מיצחק גבורה, כי לא מסמיכים את הגבורות זה לזה.

רבי לוי יצחק אומר שכך הוא גם סדר אופני עבודת השם של היהודי. דחילו, רחימו, רחימו, דחילו. היסוד לעבודת השם הוא יראת השם ברמה הבסיסית. דחילו, לאחר מכן, נתעלים ל'אהבת''', ברמה נמוכה, רכימו, אחר כך אהבת השם נעלית שוב רחימו, ושלמות העבודה היא יראת השם ברמה הנעלית ביותר, דחילו. או במילים אחרות, יראת הטעה, אהבה זו טעה, אהבה רבה, יראה הילאה. שתי הרמות של רחימו, של אהבת השם, תנועה של חסד, הן סמוכות זו לזו, ואילו הדחילו, יראת השם, יראה זו תנועה של גבורה, רחוקות זו מזו.

רצף זה הוא גם סדר המועדים של חודש תשרי. חודש תשרי פותח עם ימים של גבורה, ימי הדין של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. אחריהם מגיעים שני סוגים של ימי חסדים, ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות, שתוכנם הוא חסד פנימי, ולאחר מכן ימי חג הסוכות עצמם, שהן בחינת מקיפים של חסד, ובסיום חג הסוכות מגיע שוב יום של דין וגבורה, יום סיום הדין, הושענה רבה. גבורה, חסד, חסד, גבורה. בדומה לפסוק בו פתחנו, הפסוק הפותח את פרשת תולדות, ואלו תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק.