תפילתו של יצחק

התורה מספרת, ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, יצחק אבינו התפלל לקדוש ברוך הוא וביקש לזכות בבנים. באיזה יום בשבוע הייתה התפילה הזאת? יצחק אבינו נשוי לרבקה אימנו כבר עשרים שנה, אבל הם לא נפקדו בבנים. התורה מספרת, ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, כי יקרה היא. יצחק אבינו התפלל לה' התפלל לזכות בבנים. ובזוהר על הפרשה כתוב שהמשמעות של ויעתר היא גם הקרבת קורבן. יצחק אבינו גם התפלל להשם וגם הקריב קורבן, קורבן עולה.

ובהערות שלו על הזוהר, רבי לוי יצחק מרחיב את הדברים. הזוהר כותב שלמילה ויעתר יש משמעות כפולה, גם הקרבת קורבן וגם תפילה. ורבי לוי יצחק כותב שהביטוי של תפילה ביחס ליצחק אבינו הוא המילה שיח, כמו שהתורה מתארת את התפילה של יצחק אבינו, שתיקנת תפילת מנחה, ויצא יצחק לשוח בשדה. תפילה היא שיח.

לאור זאת, רבי לוי יצחק כותב שדברי הזוהר מרומזים במילה ויעתר. בשורש של המילה ויעתר, באותיות עתר, עתר. הערך של עתר הוא 670, וזו בדיוק הגימטריה של המילים קורבן ושיח. קורבן זה 352, שיח זה 318, יחד הם 670. כי התוכן של אתר, המילה ויעתר, הוא גם קורבן וגם שיח תפילה.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שהקורבן הזה שיצחק הקריב, הזוהר כותב שהוא היה קורבן עולה. והתפילה שהוא התפלל, אותו שיח, סביר לומר שזו הייתה התפילה שלו, התפילה שהוא, יצחק אבינו, תיקן תפילת מנחה. או בלשון של רבי לוי יצחק עצמו, ויש לומר, התפילה הזאת הייתה תפילת מנחה.

והוא כותב דבר מעניין. הוא כותב שהערך של יצחק 208 זו בדיוק הגימטריה של עולה ושל מנחה. קורבן עולה זה 105, תפילת מנחה זה 103, יחד, עולה ומנחה זה 208, בדיוק כמו יצחק. והוא מחבר את שתי הרעיונות ביחד ומסכם, שהמילים אתר יצחק זה בדיוק כמו הערך של קורבן עולה ושיח מנחה.

רבי אלי יצחק ממשיך וכותב שהמפגש של אליעזר, העבד של אברהם אבינו, שיצא לחרן כדי לחפש נערה ליצחק, המפגש שלו עם עירכה היה לפנות ערב. כמו שהתורה מספרת בפרשת חיי סרה, ויברך הגמלים אל באר המים לעת ערב. וזה היה בדיוק הזמן שבו יצחק אבינו עמד בארץ כנען והתפלל תפילת מנחה. התפילה, השיח, שהוא תיקן.

ולא רק המפגש של אליעזר ורבקה, ההתחלה של השידוך היה בזמן של תפילת מנחה, אלא גם המפגש בין רבקה ליצחק עצמו היה בזמן תפילת מנחה, כמו שהוזכר קודם, שזה היה בזמן של ויצא יצחק לסוח בשדה לפנות ערב. ואז יצחק ורבקה נפגשו בפעם הראשונה. ובהמשך לזה רבי לויצחק כותב, שהיות והמטרה של הנישואים היא לידת בנים, לכן גם התפילה הזו של ויעתר יצחק, התפילה לילדים, התפילה והקרבת קורבן העולה, היו בזמן תפילת מנחה.

ורבי לויצחק מוסיף ומחדש דבר מעניין. הוא כותב, וקרוב לומר, שתפילת מנחה הזאת, שבתה הר ותלד, היה זה תפילת מנחה דשבת שהיא עת רצון. הוא כותב ומחדש שקרוב לומר שתפילת מנחה הזו הייתה תפילת מנחה של שבת, שזה זמן של עת רצון למעלה. והוא כותב גם שהמילה אתר היא ראשי תיבות עת רצון, כדי לרמז על הזמן המיוחד עת רצון שיש בזמן תפילת מנחה של שבת.

והוא מבסס את הרעיון הזה ומרחיב את הבנת הדברים. במסכת מועד קטרן, חז״ל אומרים שבאנה לדת בנים לא תלויים בזכויות של האדם אלא במזל. במזלה טליה מילתא בלשון של חז״ל. הדבר תולה במזל. ובתורת הקבלה מובא שמדובר על המזלות מי״ג מידות הרחמים של הקדוש ברוך הוא. שני מזלות, שתי מידות, עמידה נוצר חסד ועמידה ונקה.

רבי ליבצרק מביא את מה שכתוב בכתבי האריז״ל, שהמילה נכח מהפסוק, וייתר יצחק לה' לנכח אשתו, המילה נכח, היא בגימטריה שבעים ושמונה, וזו גם הגימטריה של המילה מזלחה שבעים ושמונה, ובכתבי האריז״ל כתוב גם, שראשי התיבות של המילים, וייתר יצחק לה' לנכח אשתו, האותיות ו, י, ל, ל, א, הן בגימטריה שבעים ושבע, וזו הגימטריה של המילה מזל. כך שהתפילה של יצחק לזכות בבנים הייתה להמשיך שפע מאותן מידות הרחמים, מאותן מזלות.

מזלות, מידות הרחמים שקשורות ללידת בנים במזלתל ימילתא. ובספר פרי עץ חיים של רבי חיים ויטל, תלמידו של האריז״ל, בחלק שעוסק בתוכן הפנימי של תפילת מנחה של שבת, כתוב שם שבזמן תפילת העמידה של מנחה של שבת, יש עלייה למזל ונקה. ובזמן חזרת השץ של תפילת מנחה של שבת, זו עלייה למזל נוצר חסד. כך שתפילת מנחה של שבת קשורה עם אותן מזלות, אותן מידות רחמים שקשורות עם לידת בנים. כך שגם מכתבי האריז״ל עולה ביסוס לחידוש של רבי לוי יצחק, שהתפילה של יצחק ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו, התפילה והקרבת הקורבן להשם על לידת בנים, היה בזמן העת רצון של תפילת מנחה של שבת.