שלוש רמות של נבואה

בפרשת שופטים הקדוש ברוך אומר למשה רבינו, נביא מקרבך, מאחיך, כמוני יקים לך השם אלוקיך. נעסוק הפעם בביאור מיוחד של רבי לוי יצחק בנושא הנבואה, מתוך ההערות שלו לספר התניא. באחת האיגרות שבחלק איגרת הקודש של ספר התניא, הדמור הזה כן מסביר את ההבדל בין ההשגה של חכמי האמת, כמו רבי שמעון בן יוחאי ואריזל, לבין ההשגה של משה רבנו שאר הנביאים. חכמי ישראל הגדולים האלה, רשבי, האריז״ל ודומיהם, דיברו על מה שהם הבינו מכוח החוכמה וההבנה שלהם. הם דיברו על הספירות העליונות, אבל לא מראייה של הדרגות האלה, אלא מתוך ההשגה הנעלית שלהם, מתוך ההבנה הגבוהה שלהם. לעומתם, משה רבנו ושאר הנביאים, ההשגה שלהם היא לא רק הבנה שכלית, אלא הייתה להם ראייה, מראה נבואה, ראייה ממש, בלשונו של אדמו״ר הזקן.

כמובן, עד כמה שניתן לכנות ראייה בספירות העליונות. משה רבינו, האבות הקדושים ושאר הנביאים, הייתה להם התגלות אלוקית, ולכן הנבואה שלהם נקראת בתואר ראייה. כשאדמו״ר הזקן מדבר על הראייה הנבואית שלהם, הוא כותב כך השגת משה רבינו עליו השלום ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראייה ממש, והוא מביא שלושה פסוקים, שלוש ראיות שהנבואה מכונה בשם ראייה, וראית את אחורי, ואראה את ה' ויארע אליו ה' עד כאן הציטוט מספר התנא.

בהערות שלו על ספר התנא, רבי לוי יצחק מתמקד בשלושת הראיות האלה. למה אדמור הזקן מצטט שלושה פסוקים, ודווקא את שלושת הפסוקים האלה, וראית את אחורי, ואראה את ה' ויירה אליו ה' והוא מסביר כך, הפסוק וראית את אחורי, זה פסוק שנאמר על ראיית ה' של משה רבינו, הפסוק ויארעה את ה' זה פסוק מספר ישי, שם הנביא ישעיהו מתאר את חזון הראייה הנבואית אלוקית שלו, והפסוק ויירא אליו השם נאמר לגבי ההתגלות של הקדוש ברוך הוא אל אברהם אבינו. שלושה פסוקים שעוסקים בראייה נבואית של משה רבינו, של ישעיהו הנביא ושל אברהם אבינו. למה דמור הזה כן מביא ראייה משלושת הנביאים האלה? רבי לוי יצחק כותב שהדבר נעוץ בדברי הזוהר בתחילת פרשת בעיר רע.

שם רבי אלעזר שואל את אבא שלו, את רבי שמעון, למה הקדוש ברוך הוא אומר, וארא אל אברהם? למה לא ואת דבר? ורשבי מסביר לו בהרחבה שישנם שלושה אופנים, שלוש רמות של נבואה, של ראייה נבואית. רשבי מסביר שם שהנבואה של משה רבינו הייתה בבחינת אספקלריה מהירה. במילים פשוטות, מעולם המושגים המצומצם שלנו, משה רבינו ראה את המראה הנבואי כמו באמצעות זכוכית מלוטשת לעדשה, שבאמצעותה אפשר לראות למרחקים. הנבואה של שאר הנביאים היא הייתה בבחינת אספקלריה שאינה מאירה, או במילים פשוטות, הם לא ראו את הדבר עצמו, אלא רק דמות של הדבר, כמו באמצעות מראה, שרואים באמצעותה דמות השתקפות, אבל לא את הדבר עצמו. ואילו האבות, מחזה הנבואה שלהם היה שמתוך אספקלריה שאינה מאירה, ראו את המאירה.

כך רשבי מסביר בהרחבה שם בזוהר לפרשת וירא את שלושת אופני הנבואה. לאור דברי הזוהר האלו, רבי לוי יצחק מסביר את שלושת הפסוקים, את שלושת הדוגמאות שהדמור הזקן מצטט כאן בספר התניא. הפסוק וראית את אחורי, שמדבר על הראייה הנבואית של משה רבנו, זו הנבואה שבבחינת אספקלריה המאירה. הפסוק ויראה את השם, שמדבר על ראיית הנבואה של ישעיהו, או בהגדרה רחבה יותר, רמת הנבואה של כל שאר הנביאים, זו נבואה של אספקלריה שאינה מהירה. והפסוק, ויירה אליו ה' שמדבר על הראייה הנבואית של אברהם אבינו, או בהגדרה רחבה יותר, על רמת הנבואה של שלושת האבות, זו ראייה של אספקלריה מהירה, מתוך אספקלריה שאינה מהירה. לכן, כאשר אדמור אזאקן מדבר על ההבדל בין השגה נבואית לבין הבנה שכלית גבוהה, בין ההבנה של רשב״י והריזל, לבין ההשגה של ראייה נבואית שהיא ראייה ממש, הוא מציין שלושה פסוקים שונים שמגדירים את הנבואה כראייה, כדי להקיף את כל שלושת האופנים של הנבואה שהם כולם היו ראייה ממש.