המלך ומצות ׳הקהל׳

בפרשת שופטים התורה מצווה על מינוי מלך, שום תשיא מלך המלך. ואנחנו עומדים לקראת סיומה של השנה הנוכחית שהיא שנת הכל, שבתחילת השנה המלך היה קורא בתורה בפני כל העם. נעסוק קצת בנושא של המלך ומצוות הכל. אחת הרשימות המפורסמות של הרבה זו הרשימה של ההתוועדות שלו בחול המועד סוכרות של שנת תרצ״ב. התוועדות עשירה בנושאים, בכל חלקי התורה, בנגלה, בחסידות, בדרוש ובהלכה, בנושאים מוכרים ובנושאים פחות מוכרים, רשימה של גאונות מופלאה ועומקים שלא הכירו עד אז. את הרשימה הזו, כמו רשימות אחרות שלו, הרבי לוי יצחק, אצלו, אבי-יץ, לר'י, ל-B. שוי,ל-B.S, , V.A,H, ,H-B.A,B.A,B.A,B.A,A,A,A-A שנת תרצ״ב הייתה שנת הקל. והרבא עוסק בתוכן של קריאת התורה של המלך, הפרשיות שהוא קרא ובמהות הפנימית של המצווה הזו.

במכתב התשובה שלו רבי לוי יצחק כותב לרבא בהרחבה גם בנושא הזה, אבל כמובן בסגנון שלו בשפה של תורת הקבלה. במסגרת הזו הוא ניגע בנקודה קצרה מתוך המכתב הארוך שלו. נקודת ההסבר שלו היא שש השנים עד שנת השמיטה הם כנגד שש המידות, מְְֲִִ֥-ְ'-ְ'-�'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-'-''-'-''-''-'''-'''-''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''' בעזרת נשים של בית המקדש, שכמובן בקבלה, האיש הוא כנגד שש המידות והאישה היא כנגד ספירת המלכות. לכן המלך היה קורא את פרשיות משנה תורה בעזרת נשים שכנגד ספירת המלכות.

בהמשך הדברים רבי לוי יצחק מרחיב בתוכן הפנימי של ספירת המלכות על פי הקבלה, ולאור ההסבר שלו הוא מסביר למה המצווה הזו מתקיימת רק בחג הסוכות. ולא מיד בתחילת השנה, לא בראש השנה או ביום הכיפורים, ולא בעשרת ימי תשובה. אבל במסגרת הזו נעסוק בחלק הפשוט יותר של ההסבר שלו. הוא מסביר שכיוון שספירת המלכות כוללת את כל נשמות עם ישראל מגדול ועד קטן, לכן במצווה הזו של הקהל גם התי הגיעו לבית המקדש לשמוע את הקריאה מהמלך למרות שהם לא חייבים במצוות. כי ספירת המלכות, מקור נשמות עם ישראל, כוללת את כל עם ישראל, גם את הקטנים, גם את התי.

והוא מוסיף וכותב שזו גם הסיבה שבמצווה הזו של הקל מחויבות גם הנשים. הקל את העם, הנשים והנשים והטף. למרות שלכאורה מצוות הקל זו מצווה שהזמן גרמה, זו מצווה שתלויה בזמן מסוים. והדין הוא שמצוות שבהגדרה שהזמן גרמה, נשים פטורות מהן. כי כפי שהוזכר קודם, כיוון שהמצווה הזו על כל הפרטים שבה היא ביטוי של ספירת המלכות, לכן הנשים שהן מבחינת ספירת המלכות, גם הן, ולא רק הן, אלא זו מצווה שהיא שייכת אליהם מחויבות במצוות הקהל.

וככה רבי לוי יצחק הולך ומעמיק במכתב, זה מכתב ארוך של יותר מעשר עמודים, ומעניין לציין את השורה האחרונה שהוא כותב במכתב אחרי החתימה שלו. שורה שנותנת לנו הצצה להיקף הכתיבה של רבי לוי יצחק, ומבט קטן לנושאים פרטיים טכניים בהתכתבות שבין שני הענקים, האבא והבן.

המכתב הזה נכתב במוצאי יד כסלו של שנת תרצ״ב, כשמלאו שלוש שנים ליום הנישואים של הרבה והרבנית. תחילת וסיום המכתב עוסקים בנושא האישי הזה. וכמובן רבי לוי יצחק מחבר את הנושא הזה עם התוכן של עיקר המכתב, עם הנושאים התורניים שהוא עסק בהם שם. ובסיום המכתב הארוך הזה, אחרי החתימה שלו, הוא כותב לרבה, כתבתי בלילה אחד ולא נשאר לי העתק. במטותא בל ישונה לשלוח לי בהקדם העתקה מהעניין האמור פה.