סוכה של חסדים

שני החלקים של חודש תשרי, הימים הנוראים שבחלק הראשון וזמן שמחתנו שבחלק השני, הם שני חלקים של אותו החודש. התכנים שהיו בחצי הראשון בתנועה של פחד ודין, מגיעים בחצי השני בתנועה של שמחה וחסדים. נדבר על אחד הרעיונות בנושא הזה. דוד המלך אומר בתהילים, תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו.

מוסבר על כך בתורת החסידות, שהתכנים הרוחניים של הימים הנוראים, שהם באופן של בקסה, מכוסים בהסתר, שזה התוכן של גבורות, מתגלים באופן של חסדים בזמן של יום חגנו, של חג הסוכות. בתורת החסידות יש הרבה הסברים בנושא הזה. נדבר על אחד הרעיונות שרבי לוי יצחק כותב על זה. כשהתורה מצווה על מצוות סוכות, היא כותבת כך בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ב-הוציאי אותם מארץ מצרים. שימו לב, המילה בסוכות מופיעה בפסוקים האלה שלוש פעמים, אבל כשנסתכל בספר התורה, נראה, שבפעמיים הראשונות, המילה בסוכות כתובה בכתיב חסר, בלי האקווא, בסוכות יישבו שבעת ימים, כל אזרח בישראל יישבו בסוכות, אבל בפעם השלישית, היא בכתיב מלא, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, כמו שהוזכר קודם, הטכנים של חג הסוכות, אם אותם תכנים של ראש השנה, ...הרשיית, שר ה'י מי).

ואילו בפסוקים של בשכות, השניים החסירים הם הראשונים, ואחריהם מגיע בשכות המלא. הסדר של התקיות הוא פוחת והולך, והסדר של בשכות הוא מוסיף והולך. הסיבה נובעת מכך, שהתקיות הן בתוכן של גבורות, בקא'ה, ואילו הסוכה היא בתוכן של חסדים, והסדר של הגבורות הוא פוחת והולך, והסדר של החסדים הוא מוסיף והולך.

אנחנו מכירים את זה משתי השיטות, שיטות באופן הדלקת נרות חנוכה, המחלוקת בין בית שמאי לבית הילו. בית הילל, שהם חסדים, לשיטתם הדלקת נרות החנוכה היא מוסיף והולך, ובית שמאי, שהם גבורות, הם סוברים שההדלקה היא בסדר של פוכת והולך. כך גם כאן, סדר התקיעות, שהם בתוכן של גבורות, הסדר הוא פוכת והולך, תשרת, ואחריו, תשת, תרת, ואילו בעסוקות, שהם בתוכן של חסדים, הסדר הוא מוסיף והולך, קודם, הם שני בסוכות בכתיב חסר, כנגד תשת ותרת, ואחריהם בסוכות מלא, שהוא כנגד תשרת.