גם נעשה וגם נשמע

בסוף פרשת משפטים, כשהתורה מתארת את ההקדמה למתן תורה, פסוק אחד אומר שעם ישראל הכריז כל הדברים אשר דיבר השם נעשה, וכמה פסוקים לאחר מכן עם ישראל אומר כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע. מה הסיבה להבדל בין שני הפסוקים? כדי להבין את ההבדל בין שני הפסוקים האלו, נעבור רגע להבדל קטן לכאורה בין שני פסוקים אחרים. בספר שמואל ב' מסופר על דוד המלך שהתבטא בפני הקדוש ברוך הוא ואמר ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.

ובדומה לזה, בספר דברי הימים א' מופיע אותו פסוק, אבל עם שינוי קטן. שם כתוב, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. בספר שמואל, כעמך כישראל, עם האות כ' בתחילת כל מילה, ובדברי הימים, כעמך ישראל, בלי האות כ' בתחילת המילה ישראל. מה הסיבה הפנימית להבדל הזה? רבי לוי יצחק מסביר שהמילה עם, עמך, היא כנגד ספירת המלכות. בדומה לביטוי אין מלך בלא עם. עם קשור עם מלך, ככה שהמילה עמך היא כנגד ספירת המלכות, ואילו המילה ישראל היא כנגד שש הספירות כפי שמובא בספרי קבלה, והאות כ שבתחילת המילים עמך או ישראל, כעמך, כישראל, מרמזת על בחינת הכתר, האות כ רומזת על כתר. ‫הכתר של ספירת המלכות ‫והכתר של שש הספירות.

‫כעמך, ‫כ' בתחילת המילה עמך, ‫זה כתר של ספירת המלכות, ‫וכישראל, זה הכתר של שש הספירות. ‫או במילים אחרות, ‫כעמך, ‫הכתר של ספירת הכתר ‫הוא כנגד הכתר שעם ישראל קיבל על נעשה, ‫שעשייה, נעשה, שייכת לספירת המלכות, ‫ודו כישראל, ‫הכתר של שש הספירות, ‫הוא כנגד הכתר שעם ישראל קיבל על ונשמע, ששמיעה, נשמה, שייכת לשש הספירות.

זו הסיבה שהפסוק כותב קודם כעמך אזר כך כישראל, בשעה שלכאורה שש הספירות נעולות יותר מספירת המלכות, כי הסדר הוא קודם נעשה ואחר כך נשמע, קודם כעמך ואחר כך כישראל. לפי ההבנה הזו, שכעמך הוא כנגד הכתר של נעשה, וכישראל הוא כנגד הכתר של נשמע, נבין את השוני בין הפסוקים שבסוף פרשת משפטים.

הפסוק הראשון לספר, שעם ישראל אמר, כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה, ולא מוזכר שם, נשמע, והפסוק השני אומר, כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. הסיבה להבדל, נעוצה בתיאור שמפורט שם בפסוקים. לפני הפסוק הראשון של נעשה בלבד, כתוב, ויבוא משה, ויספר לעם את כל דברי ה' ועל זה הם ענו נעשה. משה רבינו סיפר לעם את דברי ה' בעל פה, ויספר לעם, זה היה בדיבור בלבד, לא מתוך הכתב, והדיבור כמובן בקבלה שייך לספירת המלכות. כיוון שמשה רבנו רק דיבר באופן של ספירת המלכות, לכן התגובה של עם ישראל הייתה נעשה, שכמוזכר קודם נעשה הוא הקטר של ספירת המלכות.

אבל בהמשך הפסוקים מסופר, ויקח משה את ספר הברית ויקרא באוזני העם. זה כבר לא רק דיבור אלא זו קריאה מתוך הכתב, מתוך ספר הברית, ותורה שבכתב כמובן בקבלה שייכת לשש הספירות, כך שהיה לו גם תורה שבכתב, כנגד שש הספירות, והוא גם כרע מתוך הכתב, השתמש בדיבור, שכנגד ספירת המלכות, לכן התגובה הייתה, נעשה ונשמע, גם נעשה וגם נשמע, גם ספירת המלכות וגם שש הספירות.

ההסבר הזה גם יענה על ההבדל בין ספר שמואל לספר דברי הימים, שבספר שמואל כתוב, מי כעמך כ-ישראל, פעמיים כ' ובספר דברי הימים כתוב, מי כעמך א-ישראל, בלי כ' לפני המילה ישראל. כפי שהוזכר קודם, כעמך זה הכתר של ספירת המלכות, וכישראל זה הכתר של שש הספירות. וההבדל בין ספירת המלכות לבין שש הספירות, זה גם ההבדל בין ספר דברי הימים לספר שמואל. ספר דברי הימים הוא חלק מתוך כתובים, שספרי כתובים נכתבו ברוח הקודש, שההגדרה של רוח הקודש זו ספירת המלכות, ואילו ספר שמואל הוא חלק מתוך נביאים, שהנביאים מקבלים גילוי אלוקות מהספירות נצח ורוד, שהספירות האלו הן חלק משש הספירות, כך שספר דברי הימים, שזה חלק מכתובים, ספירת המלכות, שייך רק לכתר של נעשה, ולכן כתוב שם מקה עמך, ישראל, ולא כישראל, בלי הכתר של שש הספירות, ואילו ספר שמואל, שהוא חלק מנביאים, שכנגד שש הספירות, כך שהוא שייך גם לכתר של נשמע, לכן שם כתוב, ומי כעמך, כישראל, גם לכתר של מלכות, וגם לכתר של שש הספירות, גם נעשה וגם נשמע.