גם ״אריה״ וגם ״לביא״

יעקב אבינו מברך את הבן שלו יהודה, ובין הדברים הוא אומר, קרא רבץ כאריה וכלביא. מהם שני התיאורים, גם אריה וגם לביא? בספר הזוהר לפרשת ויחי כתוב, כאריה דאיהו תקיפה וכלביא דאיהו תקיפה יתיר. כאריה שהוא תקיף חזק וכלביא שהוא תקיף וחזק עוד יותר. והזוהר כותב שכך הם גם עם ישראל, הם תקיפים וחזקים, למרות שאומות העולם מפתים ודחקינלן, ואי נון קיימין בדתיהון ובנימוסיהון כאריה וכלביא. אומות העולם מנסים לפתות וללחוץ על עם ישראל, והם נשארים איתנים בדת שלהם ובמנהגים שלהם.

בביאוש שלו לזוהר, רבי לוי יצחק מחדד את ההבדל בין אריה לבין לביא. אריה הוא כנגד מידת החסד, כמו שכתוב בנבואת יחזקאל במראה המרכבה על בינה של הקדוש ברוך הוא, פני אריה אל הימין. אריה עומד בצד ימין, הצד של מידת החסד. רבי אלי ביצחק מרחיב שאריה הוא כנגד שם ע' ב', השם של מידת החסד.

הוזכר כאן בעבר על השם הגדול של הקדוש ברוך הוא שהוא שם בין שבעים ושניים שמות, כאשר כל אחד משבעים ושניים השמות האלו מורכב משלוש אותיות, כך שבסך הכל יש שבעים ושתיים שמות, ע' ב' שמות כפול שלוש אותיות, סך הכל 216 אותיות והמספר 216 זו הגימטריה של אריה, כך שאריה הוא כנגד שם ע' ב', השם של מידת החסד, ואילו לוי שהוא תקיף יותר הוא כנגד מידת הגבורה.

השם לוי הוא בגימטריה 43 וזו הגימטריה של השם מ' ב' עם הכולל, ארבעים ושתיים עם תוספת של אחת. והשם הזה, שם מ״ב כפי שהוזכר כמה פעמים בעבר, הוא שם של מידת הגבורה. כך שאריה הוא כנגד חסד ולוי כנגד גבורה. ההבדל הזה בין אריה לבין לוי, שהלוי תקיף יותר, בא לידי ביטוי בהבדל שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים.

בזוהר לפרשת בשלח מובא על שלושת הפעמים ובכן שאנחנו אומרים בתפילות הימים הנוראים, ובכן נתקדש, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד. שהם שייכים לתקיעות של ראש השנה. ושלוש פעמים בחן, בחן ובגימטריה שבעים ושתיים, שלוש פעמים בחן זה מאתיים ושש עשרה, וזו כאמור הגימטריה של אריה. כי אריה הוא תקיף, אבל הוא תקיף ברמה של ראש השנה.

לעומת זאת, לביא הוא תקיף עוד יותר, והוא קשור עם יום הכיפורים. מהדבר המרומז באותיות שמרכיבות את המילה לביא. בין העבודות העיקריות של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש הייתה עבודת הזעת הדמים, דם הפר ודם השעיר. הכהן היה מזה מדם הפר בתוך קודש הקודשים שמונה פעמים, אחת למעלה ושבע למטה, וכך הוא היה מזה גם מדם השעיר בתוך קודש הקודשים שמונה פעמים, אחת למעלה ושבע למטה, ואחר כך הוא היה מזהה על הפרוכת מהצד החיצוני שלה, שמונה פעמים מדם הפר, ושמונה פעמים מדם השעיר, יחד הם ארבע פעמים של שמונה אזהרות, ויחד הם שלושים ושתיים, ואלו הן האותיות הראשונות של המילה לבי, האותיות ל'ב' שלושים ושתיים, כנגד שלושים ושתיים אזהרות.

אחר כך, הכהן היה מזהה אדנשי אזהרות נוספות על מזבח הזהב, שבע פעמים על אמצע המזבח, וארבע עזעות על ארבע עקרנות שלו, יחד הם אחד עשרה. ואלה האותיות האחרונות של המילה לביא, האותיות יא-אחד עשרה. כך שלביא שמסמל את כל עזעות של הכהן הגדול ביום הכיפורים, הוא מבטא את יום הכיפורים שהוא תקיף יותר מאריה מראש השינה.

מרבי ליצחק כותב שהזוהר אומר שעם ישראל תקיפים גם כמו אריה וגם כמו לביא, והדבר מרומז בשם ישראל. יש בשם הזה ישראל גם את האותיות א' ר' י' של אריה וגם את האותיות ל' א' י' של לביא. והוא מביא את מה שכתוב בתיקוני זוהר שיר משמאלה אל בימינה. השם ישראל הוא צירוף של המילים שיר ואל. השם קל הוא שם של מידת החסד, צד ימין, והוא כנגד האריה שהוא מבחינת חסד, ואילו שיר שייך לצד השמאל מבחינת הגבורה, והוא כנגד הלוי שהוא בחינת גבורה. כי עם ישראל תקיף כמו אריה וכמו לוי יש להם גם חסד וגם גבורה.

ורבי אלי מצחק מדייק בדברי הזוהר שהזוהר אומר שאומות העולם מפתין ודחקינלן. הם גם מפתים וגם לוחצים את עם ישראל. מפתים זה שכנוע בשפה רכה וזה כנגד מידת החסד ואילו לוחצים זה ביטוי של גבורה. אבל עם ישראל הם גם אריה וגם לוי, גם חסד וגם גבורה והם לא מתפועלים מכל האופנים של הניסיונות להשפיע עליהם וחבילי יצחק מוסיף וכותב שהמילה ישראל היא מעין ראשי התיבות ישר אריה לוי ועם ישראל נשאר לעמוד איתן בדרך שלו וכמו שהזוהר מסיים ואי נון קיימין בדתי הון ובנימוסי הון הם נשארים לעמוד בדת שלהם בדינים ובהלכות שלהם וגם במנהגים והנימוסים שלהם מה התוכן של שני הפרטים האלו? גם הלכה וגם מנהגים כי עם ישראל הוא גם אריה וגם לוי כדי להישאר איתנים בדתיהון בהלכה מספיק להיות חזק כמו אריה אבל עם ישראל הוא תקיף יותר הוא גם לוי לכן אם נשארים איתנים גם בנימוסיון הם לא מתכופפים גם בדברים שהם רק מנהג ישראל