לעבור מה״כפר״ ל״עיר״

באזוהר לפרשת וירא מסופר שרבי אחא הגיע למקום בשם כפר תרשא והתושבים סיפרו לו על מגפה שמשתוללת במקום. אמר להם רבי אבא, נזה לביקנישתא ונתבע רחמים מן קדם קדשא בריכו. נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא. באזוהר ממשיך ומספר על הסגולה המיוחדת שרבי אחא נתן להם כדי לעצור את המגפה, את הקול שהוא שמע בעקבות הסגולה הזו, ואיך רבי אחא החזיר את כולם בתשובה שלמה. והזוהר מסיים שרבי אחא החליף את השם של המקום. עד עכשיו קראו למקום כפר טרשה, אבל כעת החליפו שמה דקרתה וקראו לה מטה מכסיה. החליפו את שם העיר וקראו לה מטה מכסיה. בהערות שלו לזוהר, רבי לוי יצחק מתייחס להחלפת השם.

הגמרא במסכת ראש השנה כותבת שיש ארבעה דברים שקוראים גזר דין שלילי, ואחד מהם הוא החלפת שם. והוא מסביר מה התוכן הפחות חיובי של השם המקורי כפר טרשה ומה התוכן החיובי של השם החדש מטה מחסיא. כפר מרמז על דינים. בקבלה מובא שהאותיות הסופיות, חמש האותיות מנצפח, הן כנגד חמש הגבורות. והערך המספרי הכולל של האותיות מנצפח הוא 280, או באותיות פר, וכפר הוא כפר, כמו פר, כך שלשם כפר יש הקשר עם דינים.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב בסוגריים שהמילה כפר מזכירה את המילה כפור, קרח, גם את המילה כפיר, אריה, או כפרן, שקרן, שכל המילים האלה יש להם משמעות של גבורות ודין. כך שכפר מבטא דין. גם טרשה, שהמובן שלו בארמית הוא טרשים, אבנים, סלע קשה, וגם זה מבטא גבורות. וזו הסיבה שהייתה שם מגפה. לעומת זאת, השם החדש, מטה מכסיה, מבטא חסדים. מטה זו עיר גדולה, מקום שחיים בו הרבה תושבים והדבר מבטא חסדים. מטה אלה גם האותיות אמת, שמובא בקבלה שאמת היא מקור החיים.

גם השם מכסיה מבטא חסדים, מכסיה הוא במובן של חס, הקדוש ברוך הוא חס ומרחם עליהם. כך שמטה מכסיה מבטא חסדים ורחמים וכתוצאה מכך נעצרה המגפה. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שהאותיות מטה מכסיה יוצרות את המילים אחא אמת מאסי, דבר שמרמז על רבי אחא שמאסה ריפא את תושבי העיר והעניק להם אמת וחיים.

המילה אמת היא א' מ' ת', האות א' שמרמזת על הקדוש ברוך הוא, ממתיקה את שתי האותיות האחרונות של המילה שמרמזות על שלילה. כשהרבי דיבר על אבי ירושלים, אבא שלו, הוא הרחיב את הרעיון של החלפת שם המקום לתחום של עבודת השם של האדם. כשחזל מדברים על ההבדל בין הנבואה של ישעיה לנבואה של יחזקאל, מה הסיבה שיחזקל מרחיב בתיאור מראי כבוד השם לעומת יישעיהו, שלא מתאר בכזו הרחבה? הם אומרים שיחזקל דומה לבין כפר שרעה את המלך, וישעיהו דומה לבין עיר שרעה את המלך. בן העיר רואה את המלך כדבר שבשגרה, לעומת זאת בן הכפר רואה את המלך רק לעתים נדירות, וכשהוא רואה את המלך הוא בהתפללות גדולה, והוא מרחיב ומפרט כל דבר שהוא רואה.

כך גם כאן, ההחלפה של שם המקום מהגדרה של כפר, כפר טרשה להגדרה של עיר, מטה מחסיה, מבטאת את העובדה שהתושבים שם הופכים להיות בני עיר. רבי יחא החזיר אותם בתשובה, כך שתהיה להם ראיית אלוקות כדבר שבשגרה. הם הפכו ממקום רוחני ירוד של בני כפר שכמעט ולא פוגשים את המלך, לבני עיר שפוגשים את המלך, את הקדוש ברוך הוא, באורח קבע. גם ההחלפה מטרשה, שהמשמעות היא אבן סלע, מבטאת את אותו תוכן.

קרקע סלעית, לא מצמיחה פירות. כשחז״ל מדברים על הדין של עגלה ערופה, שצריך להביא אותה ככפרה על כך שאדם נהרג ולא הניחו אותו בעולם לעשות פירות, הם מסבירים שהמשמעות של פירות היא לא רק ילדים, אלא בעיקר על התוכן של מצוות. צריך לכפר על כך שאותו אדם נהרג ומנעו ממנו את האפשרות לקיים מצוות. כך שטרש״ם מבטא מקום שאין בו צמיחה, מקום שאין בו קיום מצוות. והמשמעות של השם החדש הוא מכסיה, במובן של מחסה, של מגן, והמצוות מוגדרות כמחסה והגנה. העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. וכמו המצוות, גם התורה היא הגנה. חז״ל אומרים שהתורה היא מגנה ומצלא. התורה מגינה ומצילה את האדם.

כך שבמקום כפר תרש״א, מקום שהוא כפר שאין בו ראיית אלוקות, מקום סלעי שלא מצמיח מצוות, שינו את המקום למטה מכסיה, לעיר שיש בה ראיית אלוקות, למקום מחסה שיש בו הגנה של תורה ומצוות, והתוצאה הייתה שעל ידי זה רבי יאחה עצר את המגפה.