״מאסר של גבורות״, חלק ג׳

בימים הקרובים יחול, כף מנחם אב, יום ההילהולה של הגאון המקובל, כבוד קדושת רבי לוי יצחק נשמתו עד. לרגל היום הזה נעסוק בקטע נוסף מתוך הרשימה המיוחדת שלו, הרשימה שהוא כתב על פרטי המאסר שלו, איך כל הפרטים הם ביטויים של קבורות ודין. הרשימה המפורסמת ביותר של רבי לוי יצחק זו הרשימה שפותחת במילים אני לוי יצחק בן זלדה רחל הוגלתי על משך חי שנים למטה צייה לי לעיר צייה לי במדינת קזחסטן.

רשימה שהוא כתב בכתב יד קטן ובה הוא מפרט את התאריכים והפרטים של המאסר שלו בכמה בתי סוהר הוא ישב מה סך הימים הכולל שהוא ישב בבתי הסוהר באיזה תאריך שפטו אותו לגלות מה המספר השנים שקבעו שעליו להיות בגלות וכן הלאה והוא מסביר איך כל הפרטים האלה מרמזים על גבורות ודין והוא כותב שם ממקום של ענווה וכאב פנימי הוא מובן שכל זה הוא בהשגחה פרטית מלמעלה על כל חטאותיי ועוונותיי ופשעיי המרובים ויהיה זה לי כפרת אבון והשם הטוב אשר לא חלו רחמיו ירחם עלי ועל בני ביתי שיחיו בתוך כלל ישראל בזכות אבותיי הקדושים נשמתם עדן ובמהרה יוציאני מן המנצר למרחב.

בשנים הקודמות בסמיכות ליום כ' מנחם האב עסקנו במסגרת הזו בחלקים הראשונים של הרשימה המרגשת והכואבת הזו. נגענו בהסבר שלו איך פרטי השם שלו לוי ויצחק, איך כל אחד מהם מרמז על הגבורות ואיך גם הצירוף של שניהם יחד, לוי יצחק, גם הוא מרמז על הגבורות וגם איך השם המלא שלו לוי יצחק בן זלדה רחל, גם הוא מבטא גבורות.

נגענו גם בהסבר שלו על מספר הימים שהוא ישב בבתי הסוהר, 303 יום, שבע יום, והעובדה שהוא ישב בחמישה בתי סוהר, והפסיקה שעליו לגלות למשך חמש שנים, איך כל זה מבטא גבורות ואיך הכל משתלב יחד. הפעם נעסוק בהמשך הרשימה שלו בתאריך שבו הודיעו לו שהמשפט שלו נמסר לוועדה המיוחדת של שירותי הביטחון של ברית המועצות.

או אם נצטט את הלשון של רבי לוי יצחק ברשימה ומתי הודיעו לי שמשפטי נמסר לאסבא ספצ'ניה דא אנקוודי אס אס אס אס אר, בליל או שנה רבה, קרוב לאשמורות הבוקר. רבי לוי יצחק כותב איך גם הפרט הזה שהודילו על כך בליל או שנה רבה, גם זה קשור לגבורות ודין ומהרבה מובנים.

ברשימה שלו, שהיא מאוד תמציתית, הוא כותב את הדברים במילים בודדות. כל שתי מילים שם ולפעמים גם מילה אחת מקפלים בתוכם נושא שלם. הוא כותב שם, בהמשך לכך שהוא קיבל את ההודעה בליל או שנה רבה, שאז הוא גמר הדין, סיומה דדינא, וישר יצחק ויחפור חולו, ואז חובטין האי ערבות, מיתוק האי גבורות.

בזוהר מובא שימי ראש השנה אלו ימים של תחילת הדין, ויום או שנה רבה הוא הזמן של סיומה דדינא, גמר הדין. ובמקומות אחרים רבי לוי יצחק מסביר את הסיפור שמסופר בפרשת תולדות על הבארות של יצחק אבינו, שיצחק אבינו הוא בחינת גבורה, ושם מסופר שעבדי יצחק חפרו באר אחת, ורבו עליה וקראו לה עסק, הבאר השנייה שעבדי יצחק חפרו, שרוו גם עליה, קראו לה שטנה, הבאר השלישית שהם חפרו, ולא רבו עליה, קראו לה רחובות, ורבי לוי יצחק מסביר, שהבאר הראשונה והשנייה, הן כנגד שני הימים של ראש השנה, אילו ימים של דין, ולכן הן נקראים בשמות עסק ושטנה, הבאר השלישית, שלא רבו עליה, רחובות, היא כנגד יום הכיפורים, הכיפורים שביום הכיפורים אין לשטן שליטה.

והתורה מספרת שם שחפרו באר רביעית ומצאו שם מים וזה היה במקום שנקרא באר שבע. ורבי לוי יצחק מסביר שהבאר הזו, באר שבע, היא כנגד היום השביעי של סוכות יום או שנה רבה היום שהוא גמר הדין וזה לכאורה מה שהוא כותב כאן ברשימה שאז הוא גמר הדין סיומא דדינא וישב יצחק ויחפור וכו'. המנהג הוא שביום הזה יום או שנה רבה לוקחים חמש ערבות כנגד חמש גבוהות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים כדי להמתיק את חמש הגבוהות כך שכל הפרטים של תוכן יום או שנה רבה הוא בתוכן של גבוהות כך שגם הפרטים האלה משתלבים בתוכן של הרשימה הזו שכל המאורעות של המאסר שלו הם השתקפות של הגבוהות רבי לוי יצחק ממשיך וכותב שם דבר מופלא בספרי קבלה בזוהר ובספר פרי עץ חיים מובא על ליל או שנה רבה שהלילה הזה קשור עם תוכן של צל.

כתוב שם על בבואה ועל בבואה דה בבואה, על צל ועל צל של הצל. לא ניכנס כאן לתוכן ההסבר העמוק של הדברים, רק עלינו לדעת שהנושא של צל זה נושא שקשור עם אושנה רבה. ומוסבר שם בפרי עץ חיים, בחלק הכוונות של אושנה רבה, שכל הנושא הזה קשור עם שם אהיה. וכפי שהשם הזה, ה'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י'י' יום או שונה רבה, לתוכן של הצל, לשם אהיה ולמילוי שלו מילוי ה'. והוא כותב שם כך וזהו ששפטו אותי לגלות למטה ציאלי, שהוא מלשון צל. השם של המקום הנידח שלשם שפטו, שהוא צריך להיות בגלות חמש שנים, הוא נקרא ציאלי, והשם הזה, ציאלי, הוא מלשון צל, שזה התוכן של יום או שונה רבה.

יותר מכך, רבי לוי יצחק ממשיך וכותב שהגימטריה של המקום ציאלי הוא צל כל, והגימטריה של ציאלי או של צל קל הוא 151 וזו בדיוק הגימטריה של השם אהא כשהוא במילוי ה. אהא, א', ל', פ', 111, אה, 10, יווד, ד', 20, אה, 10, יחד הם 151. כי השם הקדוש הזה, שם אהא, עם המילוי שלו במילוי ה, שזה התוכן של יום או שנה רבה, שהתוכן שלו שנה רבה זה גבורות, וזו גם הגימטריה של המקום שאליו הוא הוגלה, העיירה הצייה לי שגם מצד המשמעות של המקום וגם בגלל הגימטריה של המקום שניהם מבטאים את התוכן הפנימי של הושנה רבה היום שבו נמסר לו שהמשפט שלו נמסר לאותה ועדה של הNKVD.

אצטט את הלשון שלו ברשימה את החלק שעוסק בנושא הזה ובליל הושנה רבה אז הוא עצל דבבואה דבבואה שהוא משם אהיה דהיין ועיין בפרי עץ חיים בכוונות דהושנה רבה זהו ששפטו אותי לגלות למטה צייה לי שהוא מלשון צל ומספרו צל קל מספר אהיה דהן. רבי אלוהי יצחק ממשיך ומתייחס ברשימה הזו ליום בשבוע שבו הוא הגיע לציאלי, מה היה היום בחודש, באיזה יום הוא קיבל בציאלי את המכתב מאותם רשעים, ואיך הכל עולה במקשה אחת עם פרטי ההסבר שלו. אבל את ההסבר הזה נשאיר להזדמנות אחרת.

אסיים עם השורה האחרונה שלו ברשימה הזו, שורה של תפילה ותקווה שנכתבה מעומק הלב. ויהי רצון, שבמהרה בימינו יומתקו כל הגבוהות והדינים ויהפך הצל לאורה וטובה נגלית ואשוב לביתי שלום במהרה בימינו אמן.