פינחס והדרך לגאולה

הנביא ישעיהו אומר, חשף השם את זרוע קודשו. ורבי אלעזר אומר על כך בזוהר לפרשת פנחס, דא דרוע חדה דבי טליה ישועה, דבי טליה נוקמה, דבי טליה פרוקנה. זו זרוע אחת שבה תלויה הישועה, בה תלויה הנקמה, בה תלויה הגאולה. רבי לוי יצחק מסביר ששלושת הפרטים, ישועה, נקמה, גאולה, מרומזים במילים של הפסוק, את זרוע קודשו.

בספרי קבלה מובא שהמילה את מרמזת על ספירת המלכות, שספירת המלכות מכונה דינא רפיה, דין חלש, גבורות מרוככות, וזה כנגד ישוע. זרוע מרמזת על יד שמאל, ספירת הגבורה, גבורה דרוע שמאלה, ספירת הגבורה היא כנגד זרוע שמאל, שהיא הבחינה של יצחק אבינו והיא דינא קשיא, דין תקיף, והיא כנגד נקמה. והמילה קודשו היא כנגד ספירת הבינה, שספירת הבינה שייכת לגאולה, והיא כנגד פורקנה, גאולה. עת זרוע קודשו. דין ערפיה, מלכות, דין הקשיה, גבורה, וספירת הבינה. ישועה, נקמה, גאולה. ושלושת הפרטים האלה קשורים לפנחס, שהגימטריה שלו, פנחס 208, זו גם הגימטריה של יצחק 208, שיצחק הוא בחינת גבורות.

אחרי הביטוי של הגבורות של פנחס, שהוא הרג את זמרי וכסבי, התורה כותבת, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא קיליתי את בני ישראל בקנאתי. המילה קנאה מופיעה שלוש פעמים, כנגד שלוש הגבורות פרו קנא, ישוע, נקמה. ופנחס פעל בשלושת הגבורות האלו מתוך רחמים על עם ישראל, שהם חלילה לא ייענשו, וכל זה מרומז בשם פנחס. פ, י, נ, ח, ס, פ, פורקנה, י, ישועה, נ, נוקמא, והמטרה של שלושתם היא חס, מתוך שהוא חס על עם ישראל. מדברי הזוהר והביאור של אבא שלו, הרבל למד הוראה לעבודת האדם. התפקיד שלנו הוא להביא פורקנה, להביא את הגאולה, גם גאולה פרטית של האדם מהנפש הפעמית, וגם את הגאולה הכללית של עם ישראל. והדרך להגיע לגאולה היא שלב אחרי שלב, מן הקל אל הכבד.

תחילת הדרך היא איתקפיא. עדיין יש רע בנפש האדם, אבל האדם מתגבר עליה. ובהמשך צריך להתקדם לאתהפכה, להפוך את הרע לטוב. מתחילים עם ההתמודדות הקלה יותר, ואחר כך ההתמודדות הקשה יותר. קודם דינא רפיא ואחר כך דינא קשיא. קודם ישועה, אחר כך נוקמה. וזה סדר דברי הזוהר. על ידי העבודה של האדם באתקפיא ואיתהפכה, ישועה ונוקמה מביאים את הפורקנה, את הגאולה. גם הגאולה הפרטית, גאולה מהנפש הבאמית, ועל ידי זה את הגאולה הכללית, נזכה לשמוע את מבשר הגאולה, את אליהו הנביא, שחז״ל אומרים פנחס זה אליהו.