״עזה״- ה׳קליפה׳ מול ה׳קדושה׳

בשיעור הקודם דובר על עזה כביטוי של ספירת המלכות של צד הקליפה, המנגדת לספירת המלכות של צד הקדושה. נמשיך עוד קצת עם הנושא הזה. רבי לויצחק כותב שעזה, כמנגדת לצד הקדושה, השורש שלה הוא מעולם התוהו, עולם של גבורות ודינים. הדינים והגבורות מכונים עז פנים, וזה התוכן של השם עזה, עוז ועזות.

רבי אלי יצחק כותב כמה רמזים שיש בקשר שבין תוהו והשם עזה. אחד הרמזים הוא האותיות עז הם כנגד המלכים של תוהו שמופיעים בסוף פרשת וישלח. שם התורה מונה את שבע מלכי אדום שהם המלכים של תוהו. שבע המלכים זה כנגד האות זין שהיא בגימטריה שבע, וכאשר כל אחד מהם כלול מעשר ספירות הם שבעים וזה האות עין. והשורש של הגבורות של תוהו הוא מבחינת הבינה שהיא כנגד האות ה' של שם ה'. כך ששבע המלכים, שכל אחד כלול מעשר, יחד עם השורש שלהם, הם האותיות עז ה'.

רמז נוסף שהוא מציין זה שבפרשת וישלח, כשהתורה מונה את המלכים, כשנסתכל בפסוקים שם נראה שבארבעה מאותם שבעת המלכים התורה מציינת שם של האבא, בלע בן באאור, יובב בן זרח וכדומה. כך שכאשר מונים את שבעת המלכים ואת ארבעת האבות, יחד הם 11 ושבע פעמים 11 התוצאה היא 77, וזה האותיות עז של עזה. וכפי שהוזכר קודם, ספירת הבינה האות ה היא המקור של הגבורות, והיא האות שחותמת את המילה עזה כביטוי של עולם התור.

רבי לויצחק מתייחס לרוחב שערי העיר שהיו 60 אמה, הוא מתייחס למספר 60 האות ס', ואחד הדברים שהוא כותב ביחס לזה, הוא מביא את דברי המדרש בפרשת בראשית על הפעם הראשונה שמופיע האות ס' בתורה, והמדרש כותב שם שהדבר מרמז על השטן. וכמו שהוזכר בשיעור הקודם, שמשון עקר את שערי העיר עזה, הוא נשא אותם על הכתפיים שלו, ויעלם על ראש ההר אשר על פני חברון.

התוכן הפנימי של הדברים הם ששמשון העלה את כל ספירת המלכות של צד הקליפה, את כל הדינים והגבורות, אל המקור הרוחני שבצד הקדושה, אל שורש הגבורות, כדי לתקן את הגבורות בשורש שלהן. רבי לוי יצחק מסביר, במילים ובסגנון של תורת הקבלה, ששמשון העלה אותם אל בחינת אריך שבבחינת הכתר, אל מעל לעשר הספירות. הכתפיים מסמלים את בחינת הדעת, כמו שכתוב בקבלה. חברון, ששם קבורים האבות אברהם, יצחק ויעקב, שהם כנגד הספירות, חסד, גבורה ותפארת, ואילו פני חברון מרמז על שלושת המוחים שמעל למידות. פני, שהיא בגימטריה 140, מרמזת על המוחים חוכמה ובינה. חוכמה בגימטריה 73, בינה בגימטריה 67, ויחד הם 140 כמו המילה פני. 140. לחברון יש גם משמעות במובן של חיבור, החיבור של חוכמה ובינה, שנקראים בקבלה train rain de la la מתפרשים, שני חברים שלא נפרדים, הם מחוברים יחד.

כך שפני חברון מרמז על החיבור של חוכמה ובינה על ידי הדעת. ושמשון העלה את שערי העיר עזה על הכתפיים שלו אל ראש ההר אשר על פני חברון. למקום גבוה יותר מפני חברון הוא העלה אותם אל ראש ההר והדבר מרמז על בחינת הכתר למקור העליון כדי להמתיק משם מבחינת הכתר את הגבורות של עזה.

רבי אלי מזרק מציין שהדבר דומה לזמן תפילת מנחה של שבת, שזה זמן של עת רצון נעלד במיוחד מבחינת הכתר. והוא מוסיף וכותב שם שבקבלה מובא שזמן מנחה של שבת זו הבחינה של מצח דה אריחנפין, שמשם נמתקים כל הדינים. וזו הבחינה שלשם שמשון העלה את שערי העיר עזה, כי כמו שהוזכר בשיעור הקודם, עזה זו חוצפה ועזות של ספירת המלכות של צד הקליפה. וכמו שהוזכר בשיעור הקודם, שהנביא הגדיר את זה בביטוי של מצח אישה זונה. והתיקון של המקום הנמוך הזה הוא מבחינת מצח של קדושה, הבחינה של מצח דה אריחן פין.

הקדוש ברוך הוא יעזור שבקרוב ממש יתמתקו כל הדינים, ויהיה הניצחון המלא על הקליפה, על עזה, בכל המובנים, ונזכה בקרוב ממש לבניין בחינת המלכות של הקדושה, לבניין בית המקדש, שגם הוא קשור לכתפיים, כמו שמשה רבנו מברך את שבט בנימין, שבחלקו נבנה בית המקדש, ובין כתפיו שכן.