שתי רמות של ׳חסד׳

בפרקים האחרונים עסקנו בביאורים קצרים ופשוטים יחסית של רבי לוי יצחק על חלק שער הייחוד והאמונה של ספר הטניא, החלק שלומדים בימים האלו בשיעורי אחיטס, חומש, טילים וטניא. גם הפעם נעסוק בהסבר שכזה. בפרק י' של שער הייחוד והאמונה, אדמור הזקן מדבר על כך שהקדוש ברוך הוא מרומם מכל סוג של הגדרה. הוא נעלה מכל סוג של תואר, והשמות שיש לספירות, חכמה, בינה ודעת, וכן שאר הספירות, חסד, גבורה, וכן הלאה, שהן בעצם הגדרה של המידות של הקב'-הם, שרק ביחס לנבראים, שמונהגים או מקבלים את האחריות שלהם מהספירות האלה. רק ביחס לנבראים, יש הגדרה של מידה זו או אחרת, אבל במהות, הספירות מאוחדות עם הקב'-הם עצמו, וכמו שהקב'-הם למעלה מכל סוג של הגדרה, כך גם הספירות הן למעלה מהגדרה.

וכשהדמור הזה כן מדבר על כך שהספירות, המידות, הן רק ביחס לנבראים, שהמידות הקדושות של הקדוש ברוך הוא מהוות ומנהיגות את הנבראים, הוא מתחיל ומציין כדוגמה את ספירת החסד. וכך הוא כותב על דרך משל, ביום ראשון מששת ימי בראשית נגלית מידת החסד כלולה מכל מידותיו הקדושות, וברא בה את האור במאמר יהי אור, שהיא בחינת התפשטות והמשכת האור לעולם מלמעלה. וכך אדמור הזקן ממשיך ומרחיב את הבנת הדברים, ובהמשך הוא מציין דוגמה שנייה. וכן ביום שני, נגלית מידת גבורה, כלולה משאר מידות ורצונו חולו. הוא ברא בה את הרקיע במאמר, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, שהיא בחינת צמצום וגבורות להעלים מים העליונים הרוחניים ממים התחתונים.

רבי לוי יצחק מתעכב על הדוגמאות האלה, והוא מציין להבדל דק ביניהם, הבדל שדורש הסבר. כשנסתכל שוב על המילים של אדמו״ר הזקן, נשים לב שכאשר הוא מדבר על היום הראשון, על מידת החסד, הוא כותב נגלית מידת החסד, עם ה' הידיעה במילה החסד. והוא כותב שהיא כלולה מכל מידותיו הקדושות. ואם נשווה את הניסוח הזה לניסוח שהוא כותב על היום השני, על הגבורה, נראה ששם הוא כותב וכן ביום שני נגלית מידת גבורה, גבורה, בלי ה הידיעה, זו לא מידת הגבורה. והוא לא כותב כלולה מכל מידותיו הקדושות, אלא הוא כותב שם כלולה משאר מידות. מה הסיבה להבדל הזה? רבי אלי ביצחק מבסס את ההסבר שלו על יסוד מה שכתוב בנקודה מסוימת בספר עץ חיים של רבי חיים ויטל, תלמידו של הריזל, ועל הסבר של הרמז רבי משה זקוט באחד הביאורים שלו על ספר הזוהר.

באותם מקומות מוסבר שלמעלה, בספירות יש שתי הגדרות של חסד. יש חסד שהוא מקביל לגבורה, או כמו שמובא בפתח אליהו, חסד, דרוע ימינה, גבורה, דרוע שמאלה. חסד היא זרוע ימין וגבורה היא זרוע שמאל, אבל יש דרגה נעלית יותר של חסד, כאשר החסד נמשך ממוח החוכמה ויורד אל אותה דרוע ימינה, אל זרוע הימין, היא עוברת בשלב גבוה יותר דרך גובה הכתפיים. ובמקום הנעלה הזה החסד הוא לא הגדרה של חסד שמקביל לגבורה, אלא זה חסד נעלה שעוד למעלה מהחלוקה של זרוע ימין או שמאל. מקום נעלה שלא רק שהוא למעלה מהתחלקות של צדדים, אלא הוא מאחד את כולם יחד. כל הספירות מאוחדות שם.

וזה התוכן של הדיוק בדברי הדמור הסקן כאן בתניא. מידת החסד הזו שהתגלתה ביום הראשון של ששת ימי בראשית, שבאמצעותה נברא האור, זו לא מידת החסד של דרוע ימינה, של זרוע ימין, של חסד כהגדרה שמקבילה לגבורה, אלא זו מידת החסד כשהיא עוד בגובה הכתפיים, שהיא מאחדת את כל הספירות. או כמו ההגדרה בזוהר על מידת החסד הזו, דאזיל אימכול יומין, היא הולכת עם כל הימים של ששת ימי הבריאה, עם כל שש הספירות, כי היא כוללת את כולם, כי היא למעלה מחלוקה של צדדים הפרטיים. לפי ההבנה הזו, נבין את ההבדל בדברי אדמור הזקן. כשהוא מדבר על היום הראשון, על מידת החסד, הוא כותב נגלית מידת החסד, עם ה הידיעה, כי זו לא מידת החסד כפי שהיא כבר פרט, כפי שהיא זרוע ימין, אלא זו מידת החסד הנעלית הגבוהה יותר.

ברישי קיטפין, בראש הכתפיים שלמעלה מהתחלקות הבת זרועות ימין ושמאל, כמו שמגדיר זאת רבי לוי יצחק. ולכן אדמור הזקן כותב עליה, כלולה מכל מידותיו, כי היא כוללת את כולם. לעומת זאת, כאשר מדובר על היום השני, על מידת הגבורה, שם מדובר על זרוע השמאל, מידת הגבורה כפרט. לכן שם כותב אדמור הזקן שנגלית מידת גבורה, בלי ה' הידיעה, והיא גם לא כלולה מכל מידותיו.

רבי אלי יצחק מוסיף וכותב בסוגריים שלאור ההבנה הזו יובן פרט נוסף בדברי אדמור הזקן בפרק הבא, בפרק יא. בפרק הבא אדמור הזקן מדבר על כך שלא רק הספירות מקבלות הגדרה של שם רק כלפי הנבראים, אלא גם המאמרות. עשרה מאמרות שבאים לעבר העולם, הם נקראים בהגדרה של מאמרות, מילים ואותיות רק כלפי הנבראים. ושם בפרק אדמור הזקן מביא כמה דוגמאות לגבי ההמשכה של מידת החסד. ונשים לב לדיוק שרבי לוי יצחק מציג. ציטוט ראשון מהפרק הזה, כגון לבריאת האור ממידת החסד. וציטוט שני, שנבראו גם כן ממידת חסד כמו מים. אדמור הזקן מציין שני דברים שנבראו ממידת החסד של הקדוש ברוך הוא, גם אור וגם מים. וביחס לאור, כתוב בתניא שהיא ממידת החסד עם ה' הידיעה.

ואילו ביחס למים כתוב ממידת חסד בלי ה' הידיעה. כי ההבדל הוא על בסיס אותו הסבר שהוא הסביר כאן. אור הוא נעלה ממים, ולכן האור הוא בריאה של מידת החסד בה' הידיעה, החסד שבגובה הכתפיים, כמו שכותב כאן בפרק י', ביום ראשון מששת ימי בראשית נגלית מידת החסד וברא בה את האור. ואילו מים הם בריאה של מידת חסד, המידה הפרטית, זרוע ימינה. או אם אצטט את הלשון של רבי לוי יצחק בהערה שלו, ומבחינת חסד זה נברא האור, מה שאין כן מים וכיוצא נבראו ממידת חסד, דרוע ימינה. ועיין לקמן בפרק יא לבריאת האור ממידת החסד נקט החסד בה ובמים וכיוצא נקט ממידת חסד בלא ה'