סוכה ושופר - דומים ושונים

בפסוקים שהתורה מצווה לישיבה בסוכה, המילה בסוכות מופיעה שלוש פעמים. בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל והוציאי אותם מארץ מצרים. כשנביט בספר התורה נראה שבשתי הפעמים הראשונות המילה כתובה בכתיב חסר, ללא האות ו' בסוכות, ואילו בפעם השלישית היא כתובה בכתיב מלא, בסוכות. רבי לוי יצחק מסביר את הסיבה לכך.

בפנימיות התורה מובא שסכך הסוכה הינו תוצאה של תקיעות השופר בראש השנה. כך ששלושת הפעמים בסוכות הנאמרים בתורה, מקורם הוא בשלושת אופני התקיעות סדר תשרת תקיעה שברים תרועת תקיעה, סדר תשת תקיעה שברים תקיעה וסדר תרת תקיעה תרועת תקיעה. בסוכות המלא נמשך מסדר תשרת הסדר הגדול יותר, ושתי הבסוכות החסרים הם מהסדרים תשת ותרת הקצרים יותר.

אבל יש הבדל בין סדר התקיעות בראש השנה לבין סדר שלושת הפעמים בסוכות שבציווי על הישיבה בסוכה. בראש השנה הסדר הוא פוחת והולך מהגדול אל הקטן. קודם סדר תשרת הגדול יותר, ואחריו באים שני הסדרים הקצרים יותר, סדר תשת וסדר תרת. לעומת זאת, כשהתורה כותבת על חג הסוכות, בא סוכות, שם הסדר הוא מוסיף והולך, מהקטן אל הגדול. בתחילה כתוב פעמיים בא סוכות בכתיב חסר, ואחריהם בא סוכות בכתיב מלא. רבי לוי יצחק מסביר שהדבר נובע מההבדל בין התוכן הפנימי של ראש השנה לבין התוכן הפנימי של חג הסוכות. ראש השנה עניינו הוא גבורה. תקיות השופר הינן המתקת הגבורות, ואילו הסוכה, עניינה הוא חסד.

הסדר של הגבורות הוא, שהן הולכות ומתמעטות, לעומתן, החסדים, הם הולכים ומתרבים. הדבר דומה להבדל באופן הדלקת נרות החנוכה, בין דת בית שמאי, שבחינתם היא גבורות, לבין דת בית הילל, שבחינתם היא חסדים. דתם של בית שמאי, גבורות, שאופן הדלקת נרות החנוכה הוא, פוחת והולך, ביום הראשון מדליקים 8 נרות, ביום השני, שבעה נרות, ביום השלישי, שישה, וכן הלאה. ואילו, לדעת בית הילל, חסדים, הסדר הוא מוסיף והולך, ביום הראשון, נר אחד, ביום השני, שניים, וכן הלאה. זו הסיבה, שבראש השנה, גבורות, הסדר הוא פוחת והולך, קודם, סדר, תשרת, ואחריו, תשת ותרת, הקצרים יותר, ואילו, בחג הסוכות, חסדים, הסדר הוא מוסיף והולך, והולך, קודם בסוכות בכתיב חסר, ואחריהם בסוכות בכתיב מלא.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שההבדל בין תוכן החסדים של חג הסוכות לתוכן הגבוהות של ראש השנה מרומז בדברי המשנה במסכת ראש השנה. בפרק רביעי של מסכת ראש השנה אומרת המשנה העובר לפני התווה ביום טוב של ראש השנה, השני מתקיע, ובשעת ההלל הראשון מקריא את ההלל.

משנה זו עוסקת בדיני שליח הציבור, והיא אומרת, שבראש השנה, השני, שליח הציבור השני, זה שעובר לתפילת מוסף, הוא המתקיר. לעומת זאת, קריאת הלל בחג הסוכות, שבא הראשון, זה שעובר לתפילת שכרית, הוא זה שמקריא את הלל. בדברי המשנה אלו, ישנו רמז להבדל בין ראש השנה, גבורות, לבין חג הסכות, חסדים.

ספירת החסד היא הספירה הראשונה, הראשון, ואילו ספירת הגבורה, היא הספירה השנייה, השני, והמשנה אומרת, הקריאות של ראש השנה שייכות אל השני, ספירת הגבורה, השני מתקיע. לעומת זאת, קריאת ההלל בחג הסוכות שייכת אל הראשון, ספירת החסד, הראשון מקריא את ההלל. שיהיה לנו חג סוכות שמח, חג של חסדים.