מסכת ״תמיד״ ומסכת ״מדות״

מסכת עמית ומסכת מידות נפתחות באותן המילים. המשנה מפרטת את המקומות שבהם הכהנים שמרו במהלך הלילה בבית המקדש. בשלושה המקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, בבית ה'ותנאס, בבית הנצוץ' ובבית המוקד. אבל, מהנקודה הזו ואילך, הדברים משתנים. במסכת עמית, המשנה ממשיכה בתיאור השמירה של הכהנים, ואילו במסכת מידות, המשנה עוברת לתיאור השמירה של הלווי, מה הסיבה להגדול? ‫לרבי לוי יצחק יש רשימה ארוכה מאוד ‫על מסכת מידות, ‫ובפתח הדברים הוא עוסק גם בשאלה הזו.

‫כדי לענות על השאלה הזו ‫ועל שאלות נוספות שהוא מעלה, ‫הוא מניח יסוד להבדל הפנימי ‫שבין כהנים ללווים. במסגרת הזו לא ניכנס להסבר כולו, ‫רק נתמקד בנקודה המרכזית שלו. רבי לוי יצחק מסביר שהכהנים הם מבחינת ספירת החוכמה, והלווים הם מבחינת ספירת הבינה. מסכת מידות עוסקת כמתבקש מהשם שלה במידות של בית המקדש, במידות של כל החלקים שבבית המקדש, כמה הוא האורך, מה הרוחב ומה הגובה שלהם. מסכת מידות עוסקת במסגרת, בבית.

לעומת זאת מסכת תמיד עוסקת במה שהיה בתוך הבית, בעבודות היומיומיות העבודות התמידיות שהכוהנים עשו בתוך בית המקדש. מסכת תמיד עוסקת בתוכן שלשמו נבנה הבית. בהמשך להבדל הזה רבי לויצחק מביא את דברי הזוהר בתחילת פרשת שמות שם כתוב שבית לגבי התוך שלו זה התוכן של בינה לגבי חוכמה. ספירת הבינה היא הבית וספירת החוכמה היא התוך הפנימי. לפי ההבנה הזו, ‫נחזור להבדל בין שתי המסכתות.

‫מסכת מידות, שעוסקת בבית, ‫היא כנגד ספירת בינה, ‫וצו. ומסכת עמיד, שעוסקת בעבודה שבתוך הבית, ‫היא כנגד ספירת החכמה. הוזכר קודם, ‫שהכהנים הם מבחינת חכמה, ‫והלווים הם מבחינת בינה. ‫זו הסיבה, שמסכת עמיד, ‫שהיא כנגד ספירת החכמה, ‫המשנה הראשונה שלה, ‫ממשיכה ועוסקת בתחום ‫של הכהנים ושמירת המקדש, המקדש. ואילו מסכת מידות שהיא כנגד ספירת הבינה, המשנה הראשונה שלה ממשיכה בתחום של הלוויים בשמירת המקדש.

את ההבדל הזה בין מסכת תמיד ומסכת מידות, שתמיד היא כנגד חוכמה ומידות כנגד בינה, רבי לוי יצחק ממשיך עם זה הלאה, הוא מרחיב את הבנת הדברים. מסכת מידות עוסקת, כפי שהוזכר קודם, במידות של בית המקדש, בגבולות של כל חלק שבבית המקדש, מה המידה המדויקת, לא פחות ולא יותר, של כל פרט בבית המקדש?

מידה, גבול, זה התוכן של גבורות, והשורש של קו הגבורות זו ספירת הבינה. הקו השמאלי של הספירות הוא בינה, גבורה, הוד. כך שמסכת מידות שעוסקת בגבולות גבורות, היא ספירת הבינה. לעומת זאת מסכת תמיד, שמשמעות המילה היא תמידיות, כל הזמן בלי הגבלה, ‫המקור של התמידיות הוא מספירת החכמה. ‫התמידיות היא מהאות י' של שם י'-ו'-ה, ‫שהאות י' היא כנגד ספירת החכמה. ‫בפרק ד' של שאר ה-ייחוד באמונה, ‫האדמור ר-הזקן כותב על ה'י'ו' לזו, ‫האות י' של שם י'-ו'-ה, ‫וה-י'ו' משמשת על הפעולה, ‫שהיא בלשון הווה ותמיד. ‫התוכן של התמידיות, ‫זו האות י' ספירת החכמה, ‫כך שהתוכן של מסכת תמיד, תמיד תמידיות זו ספירת החוכמה.

ורבי לוי יצחק ממשיך ומעמיק את ההבנה הזו. ההבדל בין מידות לבין תמיד זה גם ההבדל בין שני הממדים של העולם. העולם מורכב מממד של שטח של מקום ומממד של זמן. מסכת מידות שעוסקת בגבולות בשטח מה המידות של כל פרט זה הממד של מקום ואילו מסכת תמיד שמבטאת תמידיות ‫זה הממד של זמן. ‫ההגדרה של מקום, ש-כל מקום, ‫זה 6 קצוות, ‫מזרח, מערב, צפון, דרום, ‫מעלה ומטה, ‫והשורש הרוחני של 6 הקצוות ‫הוא 6 המידות.

6 המידות נקראים בקבלה ‫בשם א'-ז, א'-רנביץ, ‫והשורש של 6 המידות, ‫של א'-ז, הוא מספירת הבינה, ‫כך שהשורש של מקום, שזה התוכן של מסכת מידות, ‫הוא ספירת הבינה, הבינה. כמו שרבי ליבצנאצנאצ מבייר, שהתוכן של מסכת מידות הוא ספירת הבינה. ואילו השורש של מימד הזמן, הוא בספירת המלכות. ספירת המלכות זו הספירה שיש בה שיוך להגדרות של זמן, ה' מלך, ה' מלאך, ה' ימלך לעולם ועד, ספירת המלכות, המלכות של הקב'-הרח'-ו, יש בה הטייה, עבר, הווה, ועתיד, ל'מימד' של זמן.

השורש של 6 ספירות, הוא כאמור, ספירת הבינה, מ‫ה? ‫הלרוי ה'ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הְַּ״֥-ְ'2-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0'-0' קודם השורש שלהם הוא מספירת הבינה. וזה התוכן של מסכת מידות שהיא כנגד ספירת הבינה, ולכן השם שלה הוא מידות עם האות ו. ואילו האות י, שהיא כנגד ספירת החוכמה, היא מופיעה בשם המסכת תמיד, שהיא כנגד ספירת החוכמה.