׳לשכת בית שמנים׳ שבבית המקדש

בימים אלו, ימי בין המצרים צריך ללמוד על בית המקדש והעבודה בו. במסגרת הזו נעסוק קצת בתוכן של אחת הלשכות שעמדה בעזרת נשים שבבית המקדש. ארבע הפינות של עזרת נשים שבבית המקדש היו ארבע לשכות, והמשנה במסכת מידות מפרטת למה הן שימשו. הלשכה שעמדה בפינה דרומית-מזרחית היא הייתה לשכת הליזרין. מזרחית-צפונית היא הייתה לשכת העצים, צפונית-מערבית היא הייתה לשכת המצורעים, ועל הלשכה הרביעית, זו שעמדה בפינה מערבי-דרומית, אומרת המשנה, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה הייתה משמשת.

והמשנה ממשיכה ואומרת, שאבא שאול כן זכר מה היה השימוש בה, אבא שאול אומר, שם היו נותנים יין ושמן, ואבא שאול ממשיך ואומר, והיא הייתה נקראת לשכת בית שמנים. לרבי לוי יצחק יש רשימה ארוכה מאוד, בת 24 עמודים בערך שעוסקת במסכת מידות, ובין הדברים הוא מסביר גם את התוכן של המשנה הזו.

למרות שבלשכה הזו היה גם יין וגם שמן, השם שלה הוא בית שמנים, בלי אזכור של יין. מה הסיבה לכך? ואגב, למה היא נקראת בשם בית שמנים בלשון רבים ולא בית שמן? רבי לוי יצחק כותב שהמשנה כותבת שרבי אליעזר בן יעקב אמר שהוא שכח מה הייתה, מה היה השימוש של הלשכה הזו, שכחתי מה הייתה משמשת. לכן קבעו את השם שלה עם אזכור של שמן, כי לשמן זית יש סגולה שהוא מועיל לזיכרון. כמו שחז״ל אומרים, שמן זית משיב לימוד של 70 שנה.

זו גם הסיבה שלא מזכירים את היין בשם של הלשכה, כי היין לא רק שהוא לא מסייע לזיכרון אלא להפך, הוא גורם לשכחה. בחומש בראשית התורה מספרת ששר המשכים של פרעה שהעיסוק שלו היה עם יין, כשהוא יצא מבית הסוהר, ולא זכר שרה משכים את יוסף וישכחהו. שלמה המלוך אומר בספר משלי, אל למלכים שתו יין, פן ישתה וישכח מחוקק. או כמו ששלמה המלך ממשיך שם בפרק ואומר, תנו שכר לעובד ויין למראה נפש ישתה וישכח ראשו. יין גורם לשכחה, שמן מועיל לזיכרון, ולכן כדי שיזכרו את השם של הלשכה הזו, שלא ישכחו למה הייתה משמשת, קבעו אותה בשם בית שמנים.

רבי עלוי יצחק מרחיב וכותב למה רבי אליעזר בן יעקב שכח מה היה השימוש של הלשכה, מה מיוחד בשם שלו שדווקא הוא שכח. הוא מסביר ששכחה נובעת ממוכין דקאטנות, שהתוכן של מוכין דקאטנות הוא גבורה, ורבי אליעזר בן יעקב, הבחינה שלו הייתה גבורות, ולכן הוא שכח מה היה השימוש של הלשכה, מה הקשר בין רבי אליעזר בן יעקב לגבורות.

בתחילת מסכת מידות, כשהמשנה מתארת את הסדר של שמירת המקדש היא כותבת בין השאר שלאיש הר הבית זה שהיה ממונה על השומרים הייתה רשות לשרוף את הבגד של אותו בן לוי אם הוא חלילה נרדם במשמרת שלו. והמשנה מספרת שם רבי אליעזר בן יעקב אומר פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו רבי אליעזר מספר שהדוד שלו אח של אמא שלו היה לוי והוא נרדם בשמירה ורמי ויצחק מציין לדברי חז'ל שאומרים, רוב בנים דומים לאחי האם, התכונות של הבנים דומים לתכונות של האח של האמא, וכיוון שהאח של האמא של רבי אליעזר היה לוי, והתוכן הפנימי של הלווים הוא גבוהות, בשונה מהכהנים שהם מבחינת חסדים, הלוויים הם מבחינת גבוהות, הדבר גם בא לידי ביטוי שהגימטריה של השם לווים הוא 86, כמו הגימטריה של שם אלוקים, שזה השם של מידת הגבורה, וכיוון שהדוד שלו, ‫אח של אמא שלו היה לוי, ‫ורוב בנים דומים לאחיהם, ‫כך שהתכונה של רבי אליעזר בן יעקב ‫הייתה כמו של האח של אמא שלו, ‫ולכן גם הוא היה בחינת גבורות, ‫שזה התוכן של מוכין דקטנות ‫שגורם לשכחה.

‫לכן רבי אליעזר בן יעקב שכח ‫מה הייתה הלשכה הזו משמשת. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב רמז, ‫הערך המספרי של אליעזר בן יעקב ‫הוא 552. אליעזר 318, בן 52, יעקב 182 ויחד הם 552 וזו בדיוק הגימטריה של המילה שברים שהתקיעות של ראש השנה תקיעה שברים תרועה תקיעה היא כנגד אברהם חסדים שברים הם כנגד יצחק גבורות ותרועה כנגד יעקב תפארת כך ששברים 552 התוכן שלהם הוא גבורות בדיוק כמו הגימטריה של אליעזר בן יעקב מי שזכר מה היה השימוש של הלשכה היה אבא שאול הוא גם ציין שהשם של הלשכה היה בית שמנים.

רבי לוי יצחק כותב שלאבא שאול יש קשר מיוחד לשמן. במסכת מנחות המשנה מציינת מה השמן הטוב ביותר לעבודת בית המקדש, והיא כותרת שם תקועה אילפא לשמן. השמן שהופק מהמקום שנקרא תקועה הוא אילפא, הוא סוג א' עם האיכות הטובה ביותר עבור השמן למקדש. ושם המשנה מוסיפה ואומרת אבא שאול אומר שנייה לה רגב מעבר הירדן. אבא שאול, זה מהמשנה שלנו של לשכת בית השמנים, הוא אומר שם במסכת מנחות שיש עוד סוג טוב של שמן, אם כי הוא מספר שתיים באיכות שלו, וזה שמן מהמקום שנקרא רגב שנמצא בעבר הירדן המזרחי. בצד המזרחי של הירדן קיבלו נחלה בני ראובן, בני גד וחצי שבט המנשה. והתורה מספרת בפרשת דברים יאיר בן מנשה לקח את כל חבל להרגו, ומהמקום הזה של שבט מנשה שבעבר הירדן מרגב-ארגוב, זה היה המקום שהוא שנייה לה גם משם היה שמן איכותי לעבודת המקדש.

לפי ההבנה הזו שלדתו של אבא שאול יש שתי מקומות שמהם אפשר להביא שמן, גם מתקועה וגם מרגב, לכן הוא מספר כאן במסכת מידות שהלשכה הייתה נקראת בית שמנים, לשון רבים, כי היו שם שני סוגים של שמן משתי המקומות. רבי אלי מצחק ממשיך ומרחיב ובעיקר מעמיק בקשר של אבא שאול, של השם אבא ושל השם שאול לבין התוכן של זיכרון ומה הקשר שלו לשבט מנשה, שמהנחלה שלהם הביאו את השמן והוא כרגיל שט ובעיקר צולל לעומק בכל חלקי התורה. נציין כאן רק רמז קטן שהוא כותב שם בין הדברים. הוזכר קודם שהתורה מספרת שיאיר בן מנשה הוא זה שכבש את כל חבל להרגוב. יאיר בן מנשה כבש את רגב שגם משם הביאו שמן לבית המקדש.

ורבי לויצחק כותב שהדבר מרומז בשם שלו, יאיר. יאיר זה מלשון אור, שזה התכונה של שמן, להאיר. השמן תשובה מחבל ההרגוב, מהשטח של יאיר בן מנשה שימש להדלקת המנורה בבית המקדש לעלות אור.