יפוצו מעיינותיך חוצה

רבי חייא ורבי יוסי נפגשו עם שני סוחרים, ואחד הסוחרים חזר על שתי דרשות שהוא שמע בלוד, כשהוא עמד שם, בלוד, מחוץ לאחד הבתים. בתוך הבית ישב רבי שמעון ואמר דברי תורה על הפסוק, אותך לעולם כי עשית, ואקרא שמך כי טוב נגד חסידך, ועל הפסוק, ואתה אשמק אלוקינו אל תפילת עבדיך ואל תחנוניו, והאר פניך על מקדשך השמם. והסוחר עמד בחוץ ושמע את הדברים שרבי שמעון אומר בתוך הבית. ורבי שמעון בן יוחאי הווה בהאו ביתה.

בתוך הסבר ארוך ועמוק על כל הפרטים שמופיעים בזוהר, רבי לוי יצחק כותב שהבית הוא כנגד ספירת התפארת, ורבי שמעון, שהוא מבחינת הדעת, שהדעת היא הפנימיות של הספירות, וזה התוכן שהסוחר סיפר שרבי שמעון ישב בתוך הבית, בתוך הפנימי של הספירות. ובהמשך הדברים הוא מסביר את התוכן הפנימי של שני הפסוקים. הפסוק אותך לעולם כי עשית, אלו מילים של דוד המלך בתהילים, שדוד המלך הוא בחינת מלכות, ותורן הפסוק מדבר על הבנייה של ספירת המלכות, או במובן רחב יותר, בניין בית המקדש, כפי שהוא מקבל אור ושפע מכל הספירות. אבל כיוון שכעת בית המקדש חרב, וספירת המלכות לא מקבלת את השפע כמו בעבר, היא לא מקבלת מבחינת פנים, אלא רק מבחינת אחור, כמו שכתוב במגילת איכה, השיבני אחור נתנני שוממה, ורבי לוי יצחק כותב שהערך של המילה נתנני הוא 560 וגם זה מבטא את התוכן של החור וההסתרה.

המספר 560 הוא הערך של פעמיים אותיות מנצפח. כמו שהוזכר כאן כמה פעמים, חמש האותיות הסופיות מנצפח מרמזות על גבורות ופעמיים מנצפח, פעמיים 280, לקטה בכפליים, פעמיים גבורות זה הערך של נתנני 560, נתנני שוממה. ולכן על המצב הזה אומר רבי שמעון את הדרשה לפסוק השני, ואתה אשמע אלוהינו כן על תפילת עבדך, והאר פניך על מקדשך השמם. שהקדוש ברוך הוא יאיר שוב את פניו, שהוא ישפיע בבחינת פנים ולא אחור, והאר פניך על ספירת המלכות על מקדשך השמם. כשהרבי הסביר את הביאור של אבא שלו על הזוהר, הוא הזכיר את הפתגם שמובא בשם אדמו״ר הזקן על רבי שמעון בן יוחאי, שלפני הנשמות הגבוהות כמו רשב״י לא היה עניין החורבן. והתוכן הזה מרומז בסיפור של אותו סוחר.

רבי שמעון היה בתוך הבית, למרות שזו התקופה שאחרי חורבן בית המקדש, אבל רשב״י נמצא בתוך הבית. מבחינתו הבית, בית המקדש עומד קיים, והוא נמצא בתוך הבית. אבל גם כשהוא נמצא בתוך הבית, דברי התורה שלו נשמעים בחוץ, מחוץ לבית. התורה של רבי שמעון, היי חיבורא דילך, הספר שלך, פנימיות התורה, הדברים שלו צריכים להישמע בחוץ, במקום שבו מורגש החורבן. יפוצו מעיינותיך, חוצה. ועל ידי שהמעיינות של פנימיות התורה יישמעו בחוץ, חוצה, נזכה לקאה תימר דם מלכה משיחה, יבוא האדון המלך המשיח, איפ קונבי מן גלות ברחמים, נצא בגלות מתוך חכמים, על ידי הלימוד של פנימיות התורה, לימוד דברי התורה של רבי שמעון בן יוחאי, כמו שהם מבוארים בהבנה ובשכל בתורת החסידות.