הקב״ה נמצא איתנו

במבט מעמיק על דברי הזוהר לפרשה, נראה עד כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו. איך הוא נמצא איתנו גם אם אנחנו לא ממש מתנהלים כמו שנדרש מאיתנו. על הפסוק ויקרא אל משה, אומר רבי אלעזר, הבן של רבי שמעון, אשריהם ישראל שבכל מקום שהם נמצאים, קודשבריכו אשתקח עימהון, קודשבריכו אשתקח בייניון. הקב'-הב' נמצא עמם, והקב'-הב' נמצא ביניהם, והוא מתפאר בהם. ובהמשך הדברים אומר רבי אלעזר, ולמרות שישראל בגלות, הקב'-הב' נמצא ביניהם, והוא מקדים ובא לבתי הכנסת, וקרעי ואמר, והוא קורא ואומר, שובו, בנים שובבים. במבט שטחי, נראה, לכאורה, שרבי אלעזר כופל את המילים שלו. הוא אומר שהקב'-הב' נמצא עםָָּהִם, ישתכח עם הון, והוא מוסיף ואומר שהקדוש ברוך הוא נמצא ביניהם. ישתכח ביני הון. רבי לוי יצחק מסביר שאלו שני סוגים של השגחה של הקדוש ברוך הוא.

עימה הם זו הגדרה שקדוש ברוך הוא נמצא איתנו בבחינת מקיף. לעומת זאת ביניהם זה בתוכנו, בבחינת פנימיות. במילים אחרות, עימה הם, שכאמור זה אור מקיף, ואור מקיף שייך לצד החסדים, להשפעה של הקו הימני, כמו ששלמה המלך אומר בשיר השירים, וימינו תחבקני. צד ימין, קו החסדים, זה תחבקני, זה חיבוק, חיבור שהוא מקיף לאדם.

כי השפעה של חסד לא בודקת אם האדם זכאי או לא, זו השפעה מקיפה. אבל ביניהם, בתוכם, שזו השפעה פנימית, זו השפעה של גבורות. כי הפנימיות של ראובן זו לא הפנימיות של שמעון, כל אחד מקבל השפעה בהתאם למה שמגיע לו, כך שהשפעה פנימית זו השפעה מצד קו הגבורות, השפעה מדודה בהתאם למקבל. וזה מה שרבי אלעזר אומר, שהקדוש ברוך הוא נמצא יחד עם עם ישראל גם עמהם וגם ביניהם, גם באופן מקיף וגם באופן פנימי, גם השפעה של קו הימין וגם השפעה של קו השמאל. הרבי הוסיף והאיר את הדברים. רבי שמעון בן יוחאי, אבא של רבי אלעזר, הוא אומר, בואו ראה כמה חביבים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שבכל מקום שגלו שכינה עמהם.

אבל לפי ההסבר של אבא של הרבי, של רבי לוי יצחק, רבי אלעזר מוסיף על הדברים של אבא שלו. רבי שמעון אומר שכינה עמהם, ורבי אלעזר מוסיף ואומר לא רק השתכח עם הון עמהם, בבחינת מקיף, שזה דומה למה שאבא שלו אומר, אלא גם השתכח ביני הון, ביניהם, בתוכם, באופן פנימי. למרות שעם ישראל נמצא בגלות, גשמית ורוחנית, הקדוש ברוך הוא ביניהם. השוכן איתם בתוך טומאותם. ורבי מוסיף עומק בדברים של רבי אלעזר בזוהר. רבי אלעזר אומר את הדרשה שלו על הפסוק ויקרא אל משה. ובסיום הדברים הוא אומר, כמו שהוזכר קודם, שהקדוש ברוך הוא מגיע לבתי הכנסת והוא קורא ואומר, וקר ואמר שובו בנים שובבים. ויקרא אל משה לא כתוב מי זה שקורא, לא מוזכר שם השם, לא כתוב ויקרא השם אל משה או ויקרא אלוקים אל משה, רק ויקרא, כי זה ממקום כל כך נעלה שמעל ההגדרה של תואר או שם של הקדוש ברוך הוא.

זו עצמותו של הקדוש ברוך הוא שקורא למשה. ועל המשקל הזה אומר רבי אלעזר שקדוש ברוך הוא קראי ואמר שובו בנים שובבים. למרות שעם ישראל מכונה בנים שובבים, הם בגלות כי ההנהגה שלהם לא ראויה. למרות זאת הקדוש ברוך הוא עצמו יורד אליהם, ביניהם, בתוכם, באופן פנימי, והוא קרא ואמר, הוא ויקרא לכל יהודי כמו שהוא מעל לכל שם, ומשם הוא מעורר אותנו כדי להוציא אותנו מהגלות.