פרשת בלק

בלק שולח משלחת לבלעם בן מאור, ומבקש ממנו שיבוא לקלל חלילה את עם ישראל. בלעם, הצד של הקליפה והטומאה הוא הקצה ההפוך מצד הקדושה. ורבי לוי יצחק כותב כמה רמזים בנושא. בספר הזור לפרשת בלק מובא על שלוש המסכתות בגמרא, בבא קמא, בבא מציא ובבא בתרא, איך הן מבטאות את הקשר של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא, גם כאשר עם ישראל לא מתנהג כמו שנדרש ממנו. לרבי לוי יצחק יש הסבר ארוך בנושא זה, ובמסגרת הזו אגע בכמה נקודות קצרות מתוך הביאור הזה.

שלוש המסכתות האלה הן חלק מתוך סדר נזיקין שבמשנה. התוכן של השם נזיקין, נזק, מבטא תוכן של גבורות. ורבי לוי יצחק מסביר בהרחבה את תוכן הגבורות הקדושות של שלושת המסכתות האלו, בבה כמא, בבו מצייה, ובבו באתר. אגב, הוא כותב רמז בקשר של שמות המסכתות האלו עם התוכן של גבורות, המילה בבה, היא בגימטריה 5, והדבר מרמז על 5 הגבורות.

הוא כותב גם ש-המילה בבה, היא ראשי תיבות של המילים, ב'ראשית ברא אלוקים' שה' אלוקים' הוא שם של מידת הגבורה, וגם על בריאת העולם, שזה תוכן הפסוק, ב'ראשית ברא אלוקים' ברא אלוקים אומרים חז״ל מתחילה עלה במחשבה לברות העולם במידת הדין הקדוש ברוך הוא רצה לברות העולם על ידי מידת הדין מידת הגבורה ורבי אלי יצחק מרחיב בתוכן הפנימי של שלוש הבבות האלה כגבורות קדושות ולקראת סיום הביאור שלו הוא עושה גם בדמותו של בלעם הרשע שהוא בחינת גבורות של הקליפה שהוא מנגד לגבורות של צד הקדושה הוא כותב שהגימטריה של השם בלעם היא 142 שהערך המספרי הזה באותיות הוא קמ״ב. האותיות האלו, קמ״ב, שזו הגימטריה של השם בלעם, מבטאות את המקור האלוקי שממנו הוא מקבל את החיות שלו.

כל דבר בעולם, אפילו צד הקליפה, מקבל את החיות שלו מצד הקדושה, וגם בלעם מקבל את החיות שלו, אמנם בצמצום רב, מצד הקדושה על ידי האותיות קמ״ב. השורש הרוחני שממנו בלעם יונק את החיות שלו הוא מהקצה, מהסוף של צד הקדושה. האותיות קמ״ב הן האותיות האחרונות של השמות של האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב. האותיות האחרונות של השמות שלהם הוא קמ״ב, מ׳ של אברהם, קו״ב של יצחק, ב׳ של יעקב. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב, כיוון שבלעם קמ״ב, הגבורות של צד הקליפה, מנגד לגבורות של צד הקדושה, לכן הדבר בא לידי ביטוי גם בפרט הבא. הוזכר קודם ששלוש המסכתות בבא קמא, בבא מציא או בבא בתרא הן גבורות קדושות, וראשי התיבות שלהן, קמא, מציא, בתרא, הם ראשי התיבות קמ״ב, כי בלעם קמ״ב, גבורות של קליפה, מנגד לגבורות של צד הקדושה.

זו גם הסיבה שכאשר בלעם יוצא לדרך, הוא לקח איתו את המקל שלו, והתורה מספרת שהוא הכה איתו את האתון שלו, ויך את האתון במקל, הוא הכה את האתון שלוש פעמים. בלעם גם עמד לקלל את עם ישראל בשלושה מקומות, כמו שהתורה מספרת שהוא עמד גם בבמות בעל, גם בשדה צופים ראש הפסגה וגם בראש הבאור. כי בלעם מנגד לשלושת הגבורות של הקדושה. ורבי לוי יצחק כותב רמז מעניין. התורה כותבת, ויך את האתון במקל. האותיות של המילה בא מקל מרמזות על בלעם שהוא מנגד לשלושת המסכתות.

ב' כנגד בתרה, מ' כנגד מציע, ק' כנגד קמא, והאות ל' שבסוף המילה מרמזת על ל' הפרקים, 30 הפרקים שיש במסכתות האלו. כל אחת מהמסכתות האלו יש בה עשרה פרקים, יחד הם ל', והבא מקל של בלעם מנגד לשלושת הגבורות הקדושות האלו.