בלק

בזוהר לפרשת בלק מסופר על רבי שמעון בן יוחאי שישב במדבר יחד עם חמישה תנאים ולמדו תורה כשעופות פורחים מעליהם ויוצרים עבורם צל. הזוהר ממשיך ומספר מה היה כשרבי פנחס בן יאיר הגיע למקום ולרבי לוי יצחק יש הסבר על תוכן הפרטים של כל הסיפור הזה.

הזוהר מספר שרבי שמעון בן יוחאי ישב עם עוד חמישה תנאים ולמדו תורה, כשעופות פורחים מעליהם ועושים להם צל. כשרבי פנחס בן יאיר, חמיף של רשבי, הגיע למקום, העופות פרחו והלכו להם. ורבי פנחס בן יאיר דיבר על כך שצריך לרחם על בעלי החיים, וכדי שיהיה להם צל, הקדוש ברוך הוא עשה נס וצמחו במקום שלושה עצים. ומסופר שם שחוץ מהעצים גם נבע להם שם מעיין של מים. והזוהר מספר שכולם ישבו תחת העץ, שתו מים מהמעיין, והמשיכו בלימוד התורה כמו שמסופר שם בהרחבה בזוהר.

רבי לוי יצחק מתמקד בפרטים של הסיפור והוא פותח עם שאלה. מצד אחד מסופר בזוהר שצמחו שם תלת אילאנין מתפשטין בענפין. שלושה עצים שהענפים שלהם מתפשטים לצדדים ומייד לאחרם כן הזוהר כותב יתבו דחות ההוא אילאנה. הם ישבו תחת האילאן ההוא, אילאן, לשון יחיד, בשעה שהיו שם שלושה עצים. והוא שואל שאלה כפולה, למה הזוהר מדבר על אילן אחד ולמה העץ ההוא מתואר ההוא אילנה, האילן ההוא, המוכר, הידוע, על איזה אילן ידוע מדובר כאן?

רבי לוי יצחק מסביר בהרחבה את התוכן על פי קבלה של רבי שמעון, של רבי פנחס בן יאיר, על אותם חמישה תנאים ואת כל שאר הפרטים שבסיפור, וניגע כאן ממש בקצרה בחלק מההסבר שלו. הוא מסביר שהתורה של רבי שמעון, דברי התורה שלו, מקבילים ללוחות שבתוך הארון שעמד בבית המקדש, התורה שלו מקבילה ללוחות, ורשב״י עצמו מקביל לארון שהכיל את הלוחות. רבי לוי יצחק מסביר את התוכן הפנימי של הארון והכפורת, ואיך הדברים מקבילים לבחינה הפנימית של רשב״י, וכיוון שהתורה כותבת שעל הארון והכפורת, הכרובים היו פרסי כנפיים למעלה, הם היו שוחחים בכנפיהם על הכפורת, לכם גם כאן, בסיפור של רשב״י, שלימד תורה, העופות פרסו מעליו את הכנפיים שלהם, הם היו שוחחים בכנפיהם.

רבי לויצחק מרחיב שרשבי הוא כנגד הארון והלוחות, ואילו חמשת החברים שלמדו איתו יחד הם כנגד חמישה חומשי תורה. הלוחות כתובים באותיות החקיקה, והקדוש ברוך הוא עצמו חקק אותם, ואילו את ספר התורה, את חמישה חומשי תורה, כתב משה רבינו, והכתב עליהם הוא אותיות של כתיבה, לא של חקיקה. וזו הבחינה של אותם חמישה תנאים שרשבי נעלה וגבוה מהם, ומעל כולם חופפים הקרובים העופות. וכך רבי לוי יצחק מתמקד בעוד פרטים וסיפור בזוהר, ומסביר את ההגבלה שלהם בהתאם לתוכן הפנימי של אהרון והקרובים.

בהמשך הדברים, רבי לוי יצחק מסביר את התוכן הפנימי של רבי פנחס בן יאיר, שהוא כנגד אברהם אבינו, שאברהם הוא מידת החסד. במקומות אחרים רבי לוי יצחק מרחיב את הקשר הפנימי בין שניהם, עד כדי כך שהוא מבאר גם את הקשר והתוכן המשותף של חמורו של רבי פנחס בן יאיר והחמור של אברהם אבינו.

ולכן, כיוון שרבי פנחס הוא הבחינה של אברהם אבינו, זה תוכן הפרט שרבי פנחס ריחם על העופות, כי זו התכונה של מידת החסד. ולכבודו של רבי פנחס צמחו העצים, בדומה לאברהם אבינו שכתוב אצלו, והוא עומד עליהם תחת העץ. אברהם אמר וישענו תחת העץ, מסופר עליו וייתה אשל בבאר שבע. אגב, מעניין שרבי לוי יצחק מציין שלושה פסוקים שעוסקים באברהם ובעץ, ואולי הם כנגד שלושת העצים שצמחו, ועוד דבר, הוא מקדים את הפסוק והוא עומד עליהם תחת העץ לפסוק וישענו תחת העץ, לא לפי הסדר שלהם בתורה, ובוודאי יש בזה כוונת מכוון והדברים נשגבים מבינתנו.

וכמו שהעצים קשורים לאברהם אבינו, כך גם מעיין המים שהחל לנבוע שם, וכנגד יוכח נא מעט מים שאמר אברהם אבינו, כנגד הבאר שאברהם אבינו חפר, כי חפרתי את הבאר הזאת. ורבי לוי יצחק ממשיך ומסביר שלמרות שצמחו שם שלושה עצים, והוא מרחיב שם שאחד כנגד רבי פנחס, אחד כנגד רשבי ואחד כנגד הבן שלו רבי אלעזר, בכל זאת כולם ישבו תחת ההוא אילנה, האילנה הידוע, כשהכוונה היא תחת האילן של רבי פנחס בן יאיר, שבזכותו צמחו העצים, האילן שהוא כנגד אברהם אבינו, שזה העץ העיקרי. ולכן הוא מצוין כהוא אילנה, האילן הידוע.