הסתלקות צדיקים ו״המתקת הגבורות״

אנחנו עומדים כמה ימים לפני יום ההילולה לג'-תמוז, נעסוק קצת בתוכן הפנימי של הסתלקות צדיקים, בדברים שר׳י ליהו ויצחק כותב על דברי חז'ל, שאומרים שהסתלקות הצדיקים מכפרת על אבון הדור. אבי חז״ל אומרים שהסתלקו צדיקים מכפרת על עוון הדור. נעסוק קצת בנושא הזה כפי שמובאים במכתב שרבי ליה יצחק שלח לרבה ביום כדלת טבת, יום ההילולה של אדמור הזקן. בתוך הדברים שם רבי ליה יצחק כותב לרבה על הקשר שבין יום ל״ג בעומר, יום ההילולה של רבי שמעון בן יוחאי, ליום שבו אסתר ניגשה אל המלך אחשורוש. אסתר לא נקרא אל המלך זה שלושים יום, והיא ביקשה ממרדכי וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום. ובסיום אותם שלושה ימים, ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, היא ניגשה אל המלך ביום השלושים ושלוש.

יום השלושים ושלוש של אסתר מקביל ליום ל״ג בעומר של רשב״י. היום שרשב״י התבקש אל המלך, יום ההסתלקות שלו. ובהקשר הזה של שלושים ושלוש, רבי לוי יצחק מרחיב בעניין וכותב שידוע שהגבורות נמתקות בשורשן. כאשר הגבורות מתעלות לשורש ולמקור שלהן, הן נמתקות. אחד המובנים של הדברים הוא באותיות של השם אלוקים, השם של מידת הגבורה. הוזכר כאן בעבר שההמתקה של שם אלוקים היא על ידי החלפת האותיות של השם הזה באותיות שקודמות להן בסדר האלף-בית. וזה הכוונה שהגבורות נמתקות בשורשן בשורש של האותיות של השם א', ל', ה', י', מ'. כל אות נמתקת מתחלפת בשורש שקדם לה, באות שקודמת לה, בסדר לב. ההמתקה של אותיות א'-ל'-ה'-י'-מ' סופית היא בשם א'-כ'-ד'-ת'-מ' סופית, וההמתקה, החלפה של אותיות, היא באופן הבא.

אות א' של שם אלוקים, אין לאות קודמת לה, בסדר ה'-ב' היא האות הראשונה, ולכן היא נשארת באות א'. האות האחרונה, אות מט'-מ' סופית, גם היא לא משתנת, כי למרות שהיא מתחלפת באות קודמת לה, באות מט'-מ' אבל כיוון שהאות הזו כתובה בסוף המילה, אז היא חוזרת להיות מ' סתומה. כך שהאותיות א', מ' סופית, של שם אלוקים לא מתחלפות, והן קיימות גם בשם א', כ', ד', ט', מ' סופית. נשארו שלושת האותיות האמצעיות של שם אלוקים, האותיות ל', ה', י'. ל' מתחלפת באות הקודמת לה, האות כ', ה' מתחלפת באות הקודמת האות ד', וי' מתחלפת באות הקודמת לה, האות ט', ואל האותיות כדט'. והערך המספרי של האותיות האלו שממתקות את שם אלוקים, השם של הגבורות, הערך של האותיות כדט הוא 33. כ' 20, ד' 4, ט' 9, ויחד הם 33. כי המספר 33. יום ה-33 הוא המתקת הגבורות בשורש שלהן, וזה התוכן של ההגעה של אסתר למלך ביום השלושים ושלוש כדי להמתיק את הגבורות של הגזירה.

וזה התוכן של יום ההילולה, ל״ג בעומר, כי ההסתלקות של רשב״י ביום הזה ממתיקה את הגבורות ומכפר על עוונדו. רבי לוי יצחק מחבר את מה שרשב״י אמר לפני ההסתלקות שלו, בחד קטירא את קטרנה, אני מקושר בקשר אחד עם המילים של אסתר על יום השלושים ושלוש שלה, אחת דתו להמית. התוכן של אחת דתו מקביל לתוכן של בחד קטירה. רבי לוי יצחק ממשיך ומעמיק בדברים ומוצא בהם רמז מיוחד. הוזכר קודם שההמתקה של הגבורות היא על ידי ההחלפה של האותיות ל' ה' י' של שם אלוקים באותיות הקודמות להן, והדבר מרומז במילים אחת דתו להמית. כשנחשוב רגע על הפירוש הפשוט של המילים של הפסוק, הפסוק דורש הסבר. אם הכוונה היא שמי שנכנס למלך בלי רשות עלול למות, הפסוק היה צריך לכתוב, ״אחת דתוְ״לְוָּ ץַּ״ַּ‣, אֲיְַֹּ׳, עומת, מה פירוש האחת-דתו ל'המית' ?המות' ש-המות' שלהמית' הוא ה'האחרים' ‫אלה, עומק הפירוש הוא, המילה להמית היא האותיות ל'ה'י' מת, שהתוכן שלהם הוא שממיתים במובן של מבטלים את האותיות ל'ה'י'.

מבטלים אותם וממתיקים אותם על ידי החלפה שלהם באותיות אחרות, באותיות כ', ד', ט'. אחת דתו, ל'ה'י' מת. ממתיקים, ממיתים את הגבורות של ל'ה'י'. ואז נעשה אחת דתו, מתאחדים עם המלך בחד קטירה. בזמן הסתלקו צדיקים הגבורות מתעלות לשרשם, הגבורות מתמתקות והן מכפרות על עוון הדור. זה התוכן הפנימי של יום ההסתלקות של הצדיקים הגדולים. ובלשון של רבי לוי יצחק במכתב, והוא מיתת הצדיקים הגדולים ביותר שמיתתם מכפרת על הדור שמתמתקים הגבורות.