נח - מבול של ״גבורות״

בפרשת נוח, התורה מספרת על המבול שירד לעולם. התוכן של המבול הוא גבוהות, ורבי לוי יצחק כותב כמה רמזים בנושא. בזוהר לפרשת שמות מסופר על רבי אבא, רבי לוי יצחק ורבי יוסי שהלכו בדרך, ועל דברי תורה שהם אמרו תוך כדי ההליכה שלהם. ולרבי לוי יצחק יש הסבר ארוך על כל הפרטים של הסיפור.

במסגרת הזו ניגע בשלוש-ארבע שורות מתוך הביאור שלו, מתוך ביאור של בערך שמונה עמודים. רבי לוי יצחק עוסק בשלושת התנאים האלה ובתוכן הפנימי שלהם על פי הקבלה. רבי אבא הוא בחינת בינה, שהיא המקור של הגבורות. רבי לוי יצחק, שהשם שלו הוא כמו יצחק אבינו, הוא בחינת גבורה. ורבי יוסי, שהגימטריה של השם יוסי היא 86, כמו הגימטריה של השם אלוקים, השם של מידת הגבורה, כך שהמפגש כולו עוסק בתוכן של גבורות.

ובמהלך הביור העמוק שלו, רבי לוי יצחק נוגע בכמה רמזים בתוכן של תיבת נח והמבול, שהתוכן של המבול הוא גבורות. התורה מספרת שהתיבה הייתה עשויה עצי גופר. הקב' ברוך הוא אמר לנח, עשה לך תיבת עצי גופר. ורבי לוי יצחק כותב שהערך של גופר, 283, זו גם הגימטרי של הספירות בינה וגבורה. בינה 67, גבורה 216 ויחד הם 283. ספירת הבינה היא הספירה הראשונה בקו השמאלי של הקו של הגבורות. בינה, גבורה, הוד. ובינה וגבורה, הספירות של צד הגבורות, הן עם אותו ערך מספרי כמו גופר, סוג העץ שממנו נוח בנה את התיבה.

בהמשך הדברים, רבי לויצחק מציין לפסוק בתהילים השם למבול ישב. והוא כותב שהמבול, הגבורות, קשור עם ישב, עם ישיבה. כי יש קשר בין ישיבה לבין גבורות. כשאדם יושב הוא נעשה פחות מהגובה המלא שלו. כשאדם יושב הוא נעשה נמוך יותר. וזה תוכן של צמצום של גבורות. רבי לויצחק מביא את הפסוק בפרשת יתרו, וישב משה לשפוט את העם. משה רבנו ישב כדי לשפוט, ומשפט זה תוכן של דין של גבורות, כך שגם הפסוק השם למבול ישב מבטא את הגבורות של המבול. ולעומת ישיבה, שהיא עם תוכן של דין וגבורות, אצל אברהם אבינו, שהוא מידת החסד, אצלו הפסוק אומר בפרשת וירא, וישכם אברהם בבוקר את המקום אשר עמד שם את פני השם.

אצלו ההגדרה היא אשר עמד, עמידה, לא ישיבה, כי התוכן של עמידה הוא חסד. רבי לוי יצחק מוצא רמז להבדל שבין עמד לבין ישב, ושההבדל הוא בהקשר של גבוהות. הערך המספרי של עמד הוא והערך המספרי של ישב הוא 312, וההפרש ביניהם, התוספת שיש בישב על עמד הוא 198, או באותיות קצח. צדיק ח. שהאותיות האלו, צדיק חק, הן האותיות שעל שמם יצחק אבינו נקרא בשם יצחק. שרה אמרה, צחוק עשה לי אלוקים, צדיק חק. והתוכן של יצחק אבינו הוא מידת הגבורה, כך שהתוספת של ישב גבורות על עמד חסדים, 198, זה התוכן של יצחק אבינו מבחינת הגבורות.

רבי לוי יצחק מציין לדברי הגמרא במסכת ברכות, שם הגמרא דנה בסתירה לכאורה בין שני פסוקים שעוסקים בלימוד התורה של משה רבינו. פסוק אחד אומר, ואנוכי עמדתי בהר. משה רבינו עמד בהר סיני כשהוא למד תורה מפי הקדוש ברוך הוא. פסוק אחר אומר, ואשב בהר, כך שהוא למד כשהוא יושל. ואחד ההסברים שם הגמרא, אלו דבריו של רבא שאומר, רכות מעומד וקשות מיושב. פרשיות רכות, דברים שהם רכים ונוחים כהסברו של רשי, הוא למד בעמידה, מעומד, ואילו פרשיות קשות, הוא למד אותן כשהוא יושב מיושב.

ורבי לוי יצחק כותב שזה גם התוכן הפנימי של ההסבר כאן. רכות זה תוכן של חסדים, אותם הוא למד מעומד, בעמידה, ואילו קשות, שזה התוכן של גבורות, הוא למד מיושב בישיבה. וגם בדברי חז״ל האלו, רבי לוי יצחק מוסיף וכותב רמז מעניין. הוא כותב שהערך של רכות הוא 626, והערך של קשות הוא 806, וההפרש ביניהם, התוספת שיש בקשות על רכות הוא 180. והמספר 180 זה מספר שנות החיים של יצחק אבינו, שהבחינה שלו היא מידת הגבורה. כי קשות ישב הם בתוכן של גבורות, לעומת זאת רכות עמד הם בתוכן של חסדים.